הסוף לסכסוך בין רמי אונגר ומשפחת לוי בעניין הפצת רכבי קיה בישרא

הסוף לסכסוך בין רמי אונגר ומשפחת לוי בעניין הפצת רכבי קיה בישראל: בית המשפט העליון דחה היום (ב') ערעור שהגישו קוריאה מוטורס ישראל (קמ"י), סוכנות מכוניות לים התיכון ואחיעד לוי על פסק דין שבו חויבו לשלם כמעט 3 מיליון שקל לרמי אונגר בגין גניבת סודות מסחריים ופגיעה בפרטיות. המפסידים ישלמו 80 אלף שקל הוצאות משפט, בסיומו של מה שהגדירו השופטים יצחק עמית, גילה כנפי-שטייניץ וחאלד כבוב כ"סכסוך שמאחוריו עומדים שני אנשי עסקים, שנראה כי הטינה והאיבה ביניהם גלשו אל מעבר לסכסוך עסקי גרידא". 

על-פי פסק הדין, במשך 13 שנים שתחילתן ב-1994 החזיקה קמ"י בזיכיון להפצת כלי רכב מתוצרת קיה בישראל. ב-2006 האריכה קיה את הזיכיון של קמ"י למשך שנה אחת, ובסוף 2007 הודיעה לקמ"י כי לא תחדש את ההתקשרות איתה. במקביל, החל מ-1 בינואר 2008 התקשרה קמ"י עם אונגר וטלקאר כמפיצים החדשים של רכבי קיה בישראל.

ב-2008 הגישה קמ"י ומשפחת לוי תביעה בסך של 192 מיליון שקל בשל העברת הזיכיון. בתביעה נטען בין היתר כי קיה נטלה מקמ"י את זכויות ההפצה של כלי רכב מתוצאתה והעבירה אותן לטלקאר עקב שידול, שוחד, קנוניה וקשר מושחת בין אונגר וצ'אנג יאנג, שפעל מטעמו של אונגר, לבין בכירים בקיה, ולנוכח אלה נטען לעוולות אזרחיות שונות. 

תביעה שכנגד

התביעה תוקנה לאורך השנים, וב-2013, בשל מסמכים שצורפו לכתב התביעה המתוקן, החלו אונגר, יאנג והחברות לחשוד כי מחשביהם נפרצו. הם הגישו תביעה שכנגד, שבמסגרתה נטען כי מיכאל לוי ובנו אחיעד שכרו את שירותיה של חברת מודיעין עסקי על-מנת להשיג ראיות לצורך התביעה העיקרית, שפרצה למחשבי יאנג בקוריאה. התביעה הועמדה על סך של 5 מיליון שקל בשל פגיעה בפרטיות, גזל סודות מסחריים ועוולה לפי חוק המחשבים.

בשנת 2021 נדחתה תביעתם של קמ"י, סוכנות מכוניות לים התיכון ולוי, והתקבלה תביעתם של אונגר, טלקאר ויאנג. נקבע כי הטענות לשוחד וקנוניה שנרקמו בין אונגר ויאנג לבין בכירי קיה לא הוכחו, ואילו מנגד הצטברו די ראיות לכך שאחיעד לוי ידע על הפריצה למחשבים וידע כי המסמכים הושגו שלא כדין. הם חויבו בסך של 2,976,800 שקל וכן בהוצאות משפט בסך של חצי מיליון שקל.

קמ"י, סוכנות מכוניות לים התיכון ולוי ערערו, באמצעות עורכי הדין גיורא ארדינסט ואיל רוזובסקי, על שני חלקי פסק הדין, וכאמור נדחו היום. השופטים קבעו כי הערעור נסב על ממצאי עובדה, שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם, וכי מכל מקום אלה נקבעו כדין; וב-6 עמודים בלבד דחו את הערעור על פסק דינה של סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, צילה צפת.

את אונגר וטלקאר ייצגו בהליכים עורכי הדין דורי קלגסבלד ואמיר שרגא.