מכירים את זה שיורים בכם ואתם ממשיכים לנהוג ועושים תאונה?

נובמבר 2017, שעות הבוקר המוקדמות; נהג ישב בתא הנהג של משאית זבל שעמדה בצד כביש פנימי ביישוב ג'סר א-זרקא, כאשר לפתע הגיע אוטובוס זעיר ממול ופגע בו חזיתית. הנהג מספר כי ירד לעזור לרכב שנפגע, זיהה סימני ירי בדלת הנהג והבחין כי נהג האוטובוס מעולף. הוא הזעיק עזרה, ולכונן במד"א סיפר להתרשמותו נהג האוטובוס הזעיר איבד שליטה ופגע בו. לאור הנזקים הכבדים שנגרמו למשאית הזבל, שהוערכו בלמעלה מ - 100 אלף שקלים, הגישה חברת הביטוח תביעה כנגד החברה שמבטחת את האוטובוס.

במהלך הדיון בתביעה, ציין נהג האוטובוס כי יצא מביתו לעבודתו כנהג הסעות כאשר לפתע נפגע מירי לכיוון רכבו. תחילה, הוא המשיך בנסיעה במטרה להימלט מהירי, ובהמשך החליט להגיע לבית הוריו. נסיעה זו לא הייתה של מספר מטרים בודדים, אלא נדרש תמרון ברחובות היישוב במרחק שניתן להעריכו כמספר בודד של דקות נסיעה, מה שיצר פער זמנים ומרחק משמעותי בין הירי לבין זירת התאונה.

חברת הביטוח שמבטחת את המיניבוס התנערה מאחריותה וטענה כי אין היא צריכה לשלם על הנזקים שנגרמו לרכב החונה. בכתב ההגנה היא ציינה כי הסיבה לכך היא הנסיבות שקדמו לתאונה במסגרתן נורה הנהג, שכזכור תוך כדי הימלטות מזירת הירי איבד את הכרתו ופגע במשאית. בנסיבות אלו, נטען כי חלות הוראות סעיף 64 לפקודת הנזיקין שכן לא ניתן היה לצפות את הירי, והאשמה הינה של היורים, והם הובילו לסיבה המכרעת לנזק. למעשה, היא טענה כי היא הירי מהווה "גורם זר מתערב" שניתק את קשר הסיבתי בין רשלנות הנהג לתאונה, והיא פטורה מהפיצוי. העוגן לכך, לטענתה, הוא הכלל בדיני הנזיקין שלפיו לא תוטל אחריות על אדם, אם אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק. כמו כן, נטען כי קיים אשם תורם של המשאית לאור כך שחנתה עם שני גלגלים על המדרכה.

ומה קבע בית המשפט? "פער הזמנים והמרחק בין זירת הירי למקום התאונה במבחן השכל הישר אינו מצדיק לפטור את הנהג מאחריות, שכן בחירתו לנהוג במצב בו היה היא שגרמה לתאונה", ציין כב' השופט עידו כפכפי. לדבריו, אמנם לא ברור כי על נהג לצפות ירי, אולם עליו לצפות גורמים שעלולים להפריע לנהיגה. עוד הוא ציין כי לו היה הרכב סוטה עקב הירי ופוגע ברכב חונה במקום הירי עצמו, ניתן היה לטעון לתחולת החריג לאחריות של "גורם זר מתערב". אולם בנסיבות העניין, בהן בחר הנהג להמשיך בנסיעה, הרבה מעבר לצורך לצאת מטווח הסכנה של הירי, דווקא התנהגותו הרשלנית היא שגרמה לתאונה ולא ניתן לקבוע כי הירי היה הסיבה המכרעת לנזק.

לאור כל זאת, קבע בית המשפט כי נהג האוטובוס הזעיר אחראי ברשלנותו לתאונה, וכפועל יוצא, החברה המבטחת שלו היא זו שתכסה את הנזקים שנגרמו למשאית מכוח ביטוח האחריות לנזקי צד שלישי. אלו הסתכמו ב-122,827 שקלים בגין נזקי המשאית ובנוסף 5,352 שקלים שכר טרחת השמאי ושכר טרחת עו"ד של 15,000 שקלים.

עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין, מומחה בדיני ביטוח, מסביר כי רשלנותו של הנהג הייתה בבחירתו להמשיך ולנהוג מרחק לא סביר לאחר שנורה, כאשר החלטה זו היא זו שיצרה את הסיכון התעבורתי והובילה לתאונה. "בית המשפט כתב מפורשות כי; 'אמנם אין לדקדק בבחינת התנהגות של אדם לאחר ירי, אולם מעדותו עולה כי לאחר הירי היה בהכרה מלאה, ואף החליט באופן מודע להמשיך בנסיעה לבית הוריו, למרות פציעותיו', בחירה בדרך פעולה זו, הבהיר השופט, היא הובילה לכך שבהמשך הנסיעה איבד הכרתו עקב הירי". "אמנם הירי היה הטבעת הראשונה בשרשרת הנסיבות שהובילה לתאונה, אולם התאונה התרחשה בגין רשלנות הנהג בכך שבחר להמשיך לנהוג במצב זה".