בסרטון שהגיע למערכת וואלה רכב! באדיבות עמותת אור ירוק, תועד מקרה מוזר בו נצפה מרחוק בחור שנוהג בסקודה סופרב (דור קודם) טובל את רכבו על שפת ים המלח.
מדוע הוא בחר להשתכשך עם רכבו בתוך ים המלח? אין לנו תשובות, אולי היה תחת השפעת חומרים?
ישנן איפוא אפשרויות כיד הדימיון. אנחנו חושדים שאולי מטרתו להשבית את הרכב מסיבות כאלה ואחרות, אבל ישנה תאוריה נוספת לפיה מדובר על רכב מחברת ליסינג, ולבעלים לא איכפת להתעלל בו כאוות נפשו. אירוע כזה לא יהיה נדיר, שכן נהגי ליסינג רבים הפכו את המשפחתומטיות לרכבי 4X4 בשעות הפנאי. אז אם נצא מנקודת הנחה שכך הם פני הדברים, בדקנו איפה עובר הגבול בעת שנרקם הקשר החוזי בין הלקוח לחברת הליסינג.
עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין: "חוכר רכב ליסינג נדרש לתחזק ולנהוג ברכב כאילו היה בבעלותו ואסור לו להעמיד את הרכב בסיכון מתוך מחשבה כי אין הוא יישא בהשלכות". עוד אומר עו"ד ורשה, כי "במקרה שיתברר לחברת הליסינג כי הנזק נגרם מחוסר אכפתיות של הנהג תוך ביצוע פעולה שאינה מתיישבת עם ההיגיון וכמצופה ממחזיק רכב - היא תסרב לתת כיסוי לנזק. בנוסף לאמור, בחברות השכרה רבות קיים סעיף בו אין כיסוי ביטוחי למקרים של נזק שנגרם למרכב הרכב. לפיכך, כניסה לתוך ים המלח אינה מתיישבת עם ההיגיון ועומדת בסתירה להכרח לנהוג את הרכב כבעליו".
הסבר משפטי אולי נותן עומק רציונלי להתנהגות הזו, אבל מי יודע מה באמת התרחש שם, ומהם המניעים של הנהג להשקות את הסופרב במי מלח. מי שעלול להפגע מכך בסופו של דבר הוא גם מי שירכוש ממנו את הרכב, שכן זה עשוי למצוא את עצמו במצב בו הוא רוכש מכונית "לימון" במצב רעוע.
איך מחשבים את זה בדיוק? שיעור ירידת הערך מותנה בפרק הזמן שעבר מרגע צילום הסרטון ועד לעת בה הרכב נשטף. יהודה יגן, יו"ר איגוד השמאים מסביר: "שבועיים ממועד הכניסה לים, סביר להניח כי שיעור ירידת הערך יעמוד על 5-10%. אולם ככל שהבחור ימתין זמן נוסף, ירידת הערך יכולה לקפוץ לשיעורים הרבה יותר גבוהים".
