חלקי חילוף תחליפיים זולים ב-12% מחלקי חילוף מקוריים - כך עולה ממחקר חדש שפרסמה רשות התחרות. עוד עולה מהמחקר כי עצם הימצאו של חלק חילוף תחליפי מוריד את מחירו של חלק חילוף מקורי בשיעור של 9%.
חלק חילוף מקורי מיוצר על ידי יצרן הרכב ונושא את החותמת שלו, זאת לעומת חלק חילוף תחליפי, שאינו מיוצר על ידי יצרן הרכב, ולעתים עשוי להיות באיכות ירודה יותר. מבחינת החוק, כל יבואן רכב נדרש להציג בפני לקוחותיו גם את האפשרויות לרכישה של חלקי חילוף תחליפיים.
לפי רשות התחרות, המחקר מבוסס על מסד נתונים של חלקי חילוף נפוצים לרכב. המחקר מתייחס לקבוצה מצומצמת יחסית של רכבים – 21 דגמים נפוצים מארבע קטגוריות: רכב כביש-שטח, משפחתי, מיני וסופר-מיני. הנתונים, יש להדגיש, מתייחסים רק לשנים 2010 עד 2019, כלומר לפני שרשרת השיבושים שהתרחשה בעקבות הקורונה. יש לציין כי מחקר זה אינו הראשון שמפרסמת רשות התחרות בנושא חלקי חילוף, אך הוא הראשון שבודק את הקשר בין מחירם של חלקי חילוף תחליפיים לחלקי חילוף מקוריים.
המחקר קובע כי בשנת 2018 הגיעה ההוצאה הממוצעת של משק הבית הישראלי על חלפי רכב וטיפולים לכ-2,400 שקל בשנה, כאשר מחצית מהסכום הושקעה בטיפולי רכב שוטפים. עם זאת, יש להדגיש כי המידע נאסף לפני ארבע שנים, ולפי הערכות בענף הרכב – כיום התחזוקה יקרה יותר.
לפי נתוני רשות התחרות, כיום פועלים בישראל כ-500 בעלי רישיון ליבוא חלפים, 2,500 סיטונאי חלפים (כלומר חנויות ומפיצים) וכ-5,000 מוסכים מורשים מטעם משרד התחבורה. ברשות התחרות מחלקים את חלקי החילוף לשלוש קבוצות עיקריות: חלקי פח, כלומר כאלה שנפגעים בתאונות (מטבע הדברים לא ניתן להרכיב אותם בדגמי רכב אחרים), חלקי אחזקה שוטפת (מסננים וכדומה) וחלקים מכניים אשר מוחלפים בגלל בלאי או קלקול.
במקרה של רבים מהחלפים שמשמשים לטיפולים שוטפים או לתיקונים, כאשר הרכב חדיש אין עבורו חלקי חילוף תחליפיים. זאת משום שיצרני החלפים טרם הספיקו לפתח חלקי חילוף עבור הדגם החדש, או משום שלא כדאי לייבא את החלפים הללו מכיוון שכל עוד דגם הוא חדש בישראל – אזי הסיכוי שחלקים בו יתקלקלו נמוך.
עוד מלינים ברשות התחרות על מידת הסכמתם של יבואני החלפים לפרסם בפומבי את מחיר חלקי החילוף. כיום נדרשים יבואני הרכב השונים לפרסם מחירון מסודר של כל סוגי החלפים שהם משווקים, מה שבפועל מביא לפרסום רשימות בנות עשרות אלפי פריטים בקובצי אקסל, מה גם שהמאגר של משרד התחבורה אשר התפרסם בעבר אינו מתפרסם עוד.
כאמור, מן המחקר עולה כי כאשר לחלק מקורי מסוים מוצעת חלופה, מחירו יורד. לאחר מכן מתרחשת ירידה הדרגתית נוספת במחירו של החלק המקורי. עם זאת, המחקר אינו מציין עובדות כגון כיסוי של עלויות מחקר ופיתוח של חלקי חילוף, שיורדות עם הזמן, זאת בנוסף לכך שיצרני הרכב נפטרים ממלאים עם השנים. עוד טוענים ברשות התחרות כי כל חלק תחליפי שנכנס לשוק תורם לירידה של מחיר המחירון של החלק המקורי בשיעור של 5% בממוצע בתוך שנתיים מכניסת החלק התחליפי.
חשוב להדגיש כי המחקר מתייחס למחירים רשמיים של חלקי חילוף, כלומר המחירים שמוצגים לצרכן על ידי יבואני הרכב ויבואני החלפים. מחירים אלה לרוב אינם המחירים בפועל - מדובר במחירים שמיועדים לצרכן הפרטי, שאינו מבין בתחזוקת רכב ומשלם מחיר מלא, ואינם משקפים הנחות והוזלות שניתנות לחברות ביטוח, ציי רכב, מוסכים ועוד.
"המוכרים על פני שרשרת הערך נוהגים לנקוב במחיר המחירון לצרכן שמפרסמים היבואנים, וביחס אליו לתת הנחות בשיעורים הולכים ופוחתים ככל שיורדים במורד שרשרת הערך", נכתב במסמך. במילים אחרות - ככל שהתמחור מתקרב לכיסו של הצרכן הסופי, שאינו מבין דבר בתחזוקת רכב, הצרכן הסופי נפגע יותר ונהנה פחות מהנחות. עוד נכתב במסמך כי "סיטונאי או לקוח גדול אחר יכולים לרכוש מיבואן הרכב או החלפים את החלפים בהנחה ששיעורה 50%-80% ביחס למחיר המחירון".
חדשות קשורות