תחנות דלק סמוכות מאותו מותג משתפות פעולה, והדבר מעלה את מחיר הסולר - כך עולה מהמחקר של בנק ישראל שעוסק במאפייני השוק המקומי של תחנת הדלק והשפעתם על המחירים. המחקר שפורסם היום (ד') עושה שימוש בנתונים של Waze על משך הנסיעה בין תחנות דלק, והוא מחשב באמצעותם את מאפייניהם של אזורי השליטה של התחנות.
עוד נמצא שמחיר הסולר יורד כמעט ב-2.5% כאשר מפצלים את המותג הגדול בשוק לתחנות עצמאיות. על פי בנק ישראל מדובר בהשפעה ניכרת, והיא מעידה כי הגברת התחרות תשפיע משמעותית על הרווחיות, שכן בשוק ספציפי זה המחיר משקף בעיקר את עלות רכישת הדלק והמסים.
שוק התדלוק הקמעוני בישראל כולל בשנת 2017 כ-1,200 תחנות תדלוק, רובן שייכות לארבעה מותגים ומיעוטן - לכמה מתחרים קטנים שפריסתם בארץ אינה אחידה. לפי אומדנים, מכירות הסולר והבנזין בשוק זה עמדו ב-2014 על כ-33 מיליארדי שקל.
בבנק ישראל הגיעו למסקנה כי "מדיניות לעידוד פתיחת תחנות שאינן שייכות לארבעת המותגים הגדולים, לצד הידוק ההגבלות על פתיחת תחנות ששייכות למותגים הגדולים, בפרט בקרבת תחנות אחרות שלהם, עשויים להוזיל את מחיר הסולר לצרכן".
כדי למדוד את המרחק בין תחנות דלק חוקרי בנק ישראל עשו לראשונה שימוש בנתוני waze המתחשב גם בגודש בכבישים: "מדידה זו מעניקה למשך הנסיעה אומדן מותאם לגודש התנועה הממוצע בפועל, ולכן הוא מדוייק יותר מאומדן שמבוסס על המהירות המותרת. מסיבה זו היא מייצגת היטב את התחליפיות של תחנות התדלוק מנקודת המבט של הצרכנים".
מסקנות העבודה של בנק ישראל מזכירות מאוד את המחקר שנערך לפני כחצי שנה על ידי הרשות להגבלים עסקיים בנושא סולר. אז קבעה הרשות כי פערי המחירים בשוק הסולר בין תחנות הדלק השונות גבוהים יותר מאשר בשוק ה בנזין , כאשר חברות הדלק הקטנות מציעות מחירים נמוכים משמעותית מארבע הגדולות.
מחיר הסולר בישראל אינו מפוקח, בניגוד למחיר הבנזין, ולפי בדיקת הרשות להגבלים בשונה משוק הבנזין, נראה כי קיימת תחרות מסוימת בקרב ארבע חברות הדלק הגדולות (פז, דלק, סונול, דור אלון), אך תחרות זו פחותה בעוצמתה מאשר התחרות בינן לבין חברות קטנות. הרשות מצאה גם כי תחנות של חברות קטנות מציעות בממוצע מחירים נמוכים משמעותיות מארבע החברות הגדולות ובפערים גדולים יותר מאשר בבנזין.
