מכונית מירוץ אוטונומית: פריצת דרך מגניבה או מסמר בארון של הספורט המוטורי?

הקו הדק שבין מגניב ומועיל

בשבוע האחרון נערך בבריטניה פסטיבל הרכב גודווד, בו נערכו מירוצים ומיצגי נהיגה שונים, אך המיוחד מכולם היה נסיעת המכונית של חברת Roborace - מכונית מירוץ אוטונומית. הרובורייסמוביל נסעה לאט יחסית, ב-125 קמ"ש, אך לפי דיווח של Engadget, השלימה את המסלול בצורה מושלמת, גם אם זהירה ומשעממת: היא לא לקחה פניות בחדות והקפידה להיצמד למרכז המסלול. הקהל היה משולהב; לא בכל יום רואים מול העיניים את מה שיכול להיות עתיד הספורט הכי יקר בעולם. כה מגניבה היתה המכונית של רובורייס, שכמעט אפשר לשכוח שמירוצי מכוניות רובוטיים הם רעיון איום ונורא.

הספורט המוטורי לא זוכה לקהל גדול בישראל; בגלל שאין פה מירוצים של ממש באופן סדור וקבוע, לא צבר התחום את העניין לו זוכים ענפי הכדור והאתלטיקה. מעבר לרעש ולעוצמה, מירוצי מכוניות כסדרות פורמולה הם אתגר טכני ומחשבתי אסטרונומי: על כל נהג לבצע חישובים ללא הרף - מצב המנוע, מידת שחיקת הצמיגים, הזווית בה נכנס ויצא מכל פנייה ועיקול - ולהשליך את חישוביו על מכונית המירוץ שלפניו; כל מטר שמפסיד היריב הוא מטר שאפשר לנצל ובמקרים רבים תתבצע עקיפה רק לאחר ארבע-חמש הקפות של המסלול כולו, לאחר שהשלים הנהג את ניתוח היריב. אה, ואת כל זה עליו לעשות במהירות של יותר מ-200 קמ"ש, תחת לחץ ג'י שמקשה על הגוף לזוז ותוך שיתוף פעולה עם נהגים אחרים בקבוצה. לראייתי, זהו הספורט הכי מאתגר בעולם.

ברגע שמוציאים את האדם מהמכונה, מוציאים את הספורט מהספורט. חישבו על ענף כהטלת כידון אולימפית, בה במקום אתלט יש מכונה שיורה כידונים. עם כל הכבוד למהנדסים שבנו דבר כזה, אין ריגוש, אין אקשן בלי זווית אנושית; דמיינו מאמן כדורגל שמתראיין לאחר שקבוצת הרובוטים שלו הפסידה, ואומר "כן, עדכון התוכנה האחרון היה קצת באגי, ובגרסה הבאה כנראה נגלח שש מילישניות מזמן התגובה של השוערבוט". ולכן, אין לדעתי טעם במירוצים רובוטיים; אם אין זווית אנושית שאפשר להתחבר אליה, לראות את האתגר ואת החתירה לניצחון, מאבד הענף הרבה מהקסם שלו.

ענפי הספורט המוטורי תרמו רבות לעולם הרכב, שכן טכנולוגיות מנועים, בלמים, שליטה ואחרות שפותחו עבור מסלולי המירוצים הגיעו גם למכוניות משפחתיות. כך שופרו בטיחות הנסיעה, ביצועי הרכב ועוד. אבל האוטו של רובורייס לא יועיל לעולם הרכב: מירוצי מכוניות רובוטיים לא יספקו טכנולוגיות נהיגה אוטונומית טובות יותר, פשוט משום שכל היישומים שלהן יוכוונו לנהיגת מירוצים; על המסלול אין מכשולים, אין צמתים, אין הולכי רגל ויש רק כיוון תנועה אחד.

בפועל, יש רק גורם אחד שיכול להפיק תועלת מהמכונית של רובורייס: קבוצות הספורט המוטורי עצמן. אם תוכיח המכונית את עצמה, יתכן שתוכל להשתלב במירוצים כווינגמן - נהג שתפקידו לסייע לנהג החוד לנצח במירוץ ע"י חסימות ומהלכים טקטיים אחרים. כך יוכלו הקבוצות להוזיל את עלויות התפעול ולהיפטר מחלק מהנהגים שלהן. ואם תשאלו אותי, לא משפרים ספורט בכך שנפטרים מספורטאים.

פניקה במקום היגיון

סעודיה בהלם: שני ילדים בני 12 ו-13 התאבדו בה בשבוע שעבר, בגלל משחק מדיה חברתית שנודע בשם "אתגר הלווייתן הכחול". במסגרתו, נוצרת קבוצה מקוונת של זרים וכל אחד מקבל את אותן 50 משימות אחת אחרי השנייה. המשימות הופכות ליותר קשות ואלימות - לגנוב מחנות, להכות זר - וכל משתתף שמרגיש שהמטלה מוגזמת, פשוט פורש. המשימה האחרונה היא התאבדות. למה שמישהו ישתתף באתגר כל כך מטופש? בשל עידוד הקהל: המשתתפים נהנים מתמיכה ופירגון של חברי קבוצות ברשת החברתית VK וביישומי צ'ט שונים. בני נוער מדוכאים, דחויים ומבודדים יכולים להפוך שם לכוכבים נערצים רק משום שהעזו לעשות דברים קיצוניים - וללחץ חברתי יש כוח עצום.

ממציא המשחק, פסיכופט בשם פיליפ בודקין מרוסיה, נעצר באפריל 2017 וטען שהקורבנות שלו הם "פסולת ביולוגית", ואינם ראויים לחיות. אבל המשחק, שהופיע ב-2013, ממשיך להתנהל גם בלעדיו ולאחרונה הגיע לסעודיה.

איך התמודד השלטון הסעודי עם התופעה ההזויה הזו? בתגובה הזויה: 47 משחקי וידאו פופולריים נאסרו מיידית למכירה בממלכה. ברשימה נמצאים Witcher 3, ביונטה 2, Assassin's Creed 2 ו-GTA5. כולם משחקים אלימים ומלאי אקשן, אבל אינם קשורים בשום צורה ואופן למשחקי ההתאבדות או לעידוד פגיעה עצמית. למה בחרה סעודיה לאסור על הפצת הכותרים האלה? לא ברור, אולי כי כולם משחקים. שיאסרו גם על ספינרים ושחמט, הם רלוונטיים באותה המידה.

בני נוער עושים הרבה דברים אידיוטיים, וקלים מאוד להשפעה. כדי לצמצם את הסיכון של אתגרי רשת הזויים, צריך למנוע את העניין בהם מלכתחילה - דרך חינוך לערך עצמי וחשיבה ביקורתית במקום ציות עיוור, ולסובלנות ופתיחות כלפי אחרים. כן, השלטונות בסעודיה לא בדיוק זורמים עם ערכים כאלה - אבל גם מדינות מערביות רבות לא שמות עליהם דגש במערכות החינוך שלהן. ובינתיים, אתגר הלווייתן הכחול צובר עניין וממשיך לסכן חיים ולהגיע למדינות נוספות. מעניין על מה יאסור משרד החינוך שלנו אם יגיע, לא עלינו, לישראל.

איש סייבר? מי צריך איש סייבר?

האם אתם יודעים מה שמו של אחראי אבטחת המידע בחברה שלכם? אל תרגישו רע אם לא, מחקר מקיף של גרטנר מגלה שבשליש מהארגונים הגדולים בכלל אין אדם כזה; בעצם, אפשר לחזור להרגיש רע. מאוד מוזר בעיני שעם כל מקרי הפריצה, דליפות המידע, התקנות הרגולטוריות, מודעות המשתמשים והלקוחות, עדיין יש כל כך הרבה חברות בלי אחראי סייבר ייעודי.

משימות אבטחת המידע נופלות על מחלקות ה-IT, שלא תמיד מחזיקה בידע הנדרש לזיהוי סיכונים מהותיים או לתפעול נכון של פתרונות הסייבר שקנתה החברה. איש הסייבר הארגוני לא יעצור את המתקפה, אך הוא עשוי להיות הראשון שיזהה אותה. תוכנות אבטחה נותנות התרעות הזמן אמת, ובהרבה מקרים יש צורך בביצוע מהיר של פעולה כדי למנוע מההאקר הגעה למידע רגיש.

אז למה כל כך הרבה ארגונים גדולים לא מביאים אדם כזה? הסיבות הן כרגיל תקציביות - מומחי סייבר לא באים בזול - אך קשורות גם לתרבות ארגונית. למחלקות IT יש הרבה צוותים שמטפלים בהרבה תחומים שלא תמיד משיקים זה לזה. אף אחד לא רוצה איזה גרויסע עקספערט שיסתובב ויצעק מדי פעם "כולם לעצור הכל"! או יבקר בשוטף ליקויים שהחברה התרגלה לחיות איתם. 

אני מתאר לעצמי שתוך שנה-שנתיים העניין ישתנה. עוד כמה פריצות גדולות, עוד כמה תביעות של לקוחות ומשתמשים וכל חברה גדולה תבין כמה חיוני הוא מומחה אבטחה מקומי.

קצרצרים

1. גוגל הודיעה שמנכ"ל Nest, פעילות אינטרנט הדברים שלה, יועבר מתפקידו. הנ"ל, מרואן פווז, ניהל את נסט מאז 2016 והוביל את פיתוחיה - תרמוסטטים, משקלים וגלאי עשן חכמים, כחברה תחת אלפבית. לפני מספר חודשים נבלעה נסט בחטיבת החומרה של גוגל שמוביל ריק אסטרולו - וברור היה ששני בוסים זה יותר מדי. אך לפי מקורות, העברת פווז נבעה מסיבה נוספת: העובדים תחתיו התלוננו שאינו מתאים להוביל את הפעילות. לטענתם, הוא תפקד היטב כאיש תפעול שהוביל פיתוחים, אך לא קידם תחומים אחרים כשיווק ומכירות. הפען הקשיבה הנהלת גוגל לעובדים; במקרים אחרים - כמו תלונות על בעיות גיוון כ"א - התעלמה גוגל מהקולות שמגיעים מלמטה. 

2. לספקיות הענן יש שבוע רע: סנאפצ'ט, ספוטיפיי ומספר שירותים מקוונים אחרים סבלו אמש מנפילות וליקויי פעולה בגלל תקלה בתשתית השרתים של גוגל. גם אתרי התמיכה של החברות לא פעלו כשורה, מה שהוביל לזעם גדול בציוצי טוויטר. ואולם, התלונות לא נמשכו זמן רב: התקלות תוקנו תוך פחות מ-20 דק'. העניין מאיר באור שלילי את תשתיות הענן של גוגל, בדיוק יום אחד לאחר שתשתיות אמזון - מתחרתה הגדולה בתחום - נפלו במסגרת חגיגות יום השופינג פריים דיי. 

3. טינדר הכריזה על שותפות עם סנאפצ'ט, במסגרתה יוכלו הגולשים לשלוח זה לזה בצ'ט אנימציות ביטמוג'י - איורים אישיים - במסגרת פיילוט מוגבל. הרעיון הוא להרחיב את חוויית הצ'ט ביישום הדייטינג הפופולרי, שכרגע מוגבל לשליחת טקסט ואמוג'ים בלבד. למה אין בטינדר יכולת שליחת תמונות? כי גברים נוהגים לשלוח תמונות עירום מטרידות וטינדר מעדיפה להימנע מלהתעסק בסינון וניטור שלהן.

4. אינסטגרם משפרת את הגנת הפרטיות: כיום משתמשים יכולים לחסום עוקבים, אך הפוסטים שלהם עדיין זמינים לצפייה ברשת כשהם פומביים. עתה בוחנת החברה תכונה שתאפשר להגדיר משתמשים ספציפיים שלא יוכלו לצפות בתמונות. זה נחמד מצד אינסטגרם, אבל ישנם פיצ'רים דחופים יותר שגולשים היו רוצים. למשל, יכולת לצפות בתמונות לפי סדר כרונולוגי ולא לפי הסינון שמבצע האלגוריתם המעצבן של הרשת החברתית.