האם רכב צמוד מהעבודה הוא תורם משמעותי לפקקים?

לפני 7 שנים, 9 חודשים - 27 פברואר 2017, Walla!
האם רכב צמוד מהעבודה הוא תורם משמעותי לפקקים?
אחת מהטענות הרווחות היא כי ההיטקיסטים מגדילים באופן ניכר את עומסי התנועה במדינה עם רכבי הליסינג. הם הגורם שמגדיל את כמות הנסועה. קוראים לנו "המדושנים שמרוויחים שכר עתק ולא מתביישים לסתום את כבישי הארץ עם המאזדה שלהם". האמנם?

בטרם תמשיכו לחבוט באותו מגזר יצרני, שנושא על כתפו את קטר הצמיחה של המשק ומשלם מיסי עתק, הבה נבחן האם חלופת התחבורה הציבורית בישראל מותירה בידיהם ברירה. האם השימוש ברכב ליסינג  הינו מותרות בישראל או שמא, מצב התחבורה הציבורית בישראל כה עגום, כך שלמעשה אין לנו אפשרות אחרת.

כך למשל, אזור התעסוקה ברמת החייל בתל אביב העתיר חברות הייטק ומרכז אלפים רבים של עובדים.  אם בוחנים את קווי התחבורה שמגיעים לרמת החייל, מבינים כי העובדים נמצאים במצב של אין ברירה. מרחק נסיעה קצרה מגבעתיים לרמת החייל באוטובוס למשל אורך בממוצע כשעתיים! כן, לא טעיתם, 120 דקות של בזבוז זמן משווע, בעוד שברכב הזמן שנדרש לכך 30 דקות, אולי קצת יותר, אולי פחות.

תחבורה ציבורית? תעשו לנו טובה

ובאיזה מצב צבירה יגיע המתכנת שגר למשל באשקלון לרמת החייל לאחר שישב באוטובוס בין שעתיים לשלוש? האם גם אתם הייתם מוותרים על האפשרות להגיע למקום העבודה תוך שעה ברכב פרטי? ומה תגידו לזה שגר למשל בנתניה וצריך מידי יום להתייסר שעה וחצי באוטובוס? 40 דקות בממוצע בתוך המאזדה – והוא במשרד.

מילא היה קו ישיר לאותו טבור עסקי כמו רמת החייל, אולם המציאות כופה על אלו שמעוניינים להותיר את הרכב הפרטי בבית, להחליף לעיתים מספר אמצעי תחבורה. שעות ארוכות והתמודדות יום יומית עם מערך התחבורה הציבורית המקרטע של מדינת ישראל.

הבעיה של רמת החייל ידועה ונדונה פעמים רבות, וכבר בשנת 2014 הוציא משרד התחבורה דו"ח מסודר על הנושא, אולם שום דבר מהותי לא נעשה איתו. ומה הסיבה לכך? ניתן להניח כי מדובר על אותה סיבה שבעטייה המדינה מזניחה כבר שנים את הטיפול בליקויי התחבורה הציבורית בישראל – מחלבת הכסף של מיסי הרכב. המדינה מרוויחה מליארדים על גבי מיליארדים של שקלים ממיסים שמושתים עלינו כך שאין מקום להביע פליאה.

סטטיסטיקה אינה מדע מדויק, שכן אם תשאלו את משרד התחבורה על זמן ההגעה הממוצע לרמת החייל, הוא ישיב כי אורכו נמוך משמעותית מזה שמבוזבז על ידנו מידי יום. הנזק הכלכלי מהגודש התחבורתי בישראל מוערך ב–15 מיליארד שקל בשנה (כ–2% מהתמ"ג), אולם כאמור, סביר להניח שגם על המספר הזה יחלקו הפקידים.

הפרה החולבת

–2016 הגיעו הכנסות המדינה ממיסוי בתחום לכ–40 מיליארד שקל, אולם במקום לנתבו להשקעה מוטה תחבורה ציבורית, היא עושה בדיוק ההיפך. נכון להיום מצבת כלי הרכב בישראל עומדת על למעלה מ 3 מיליון כלי רכב ובשנים הבאות המספר צפוי לגדול, וזאת כאמור בהעדר ברירה מצד הציבור שרק מעוניין להגיע בזמן סביר למשרד.

בהקשר של רמת החייל, ראוי לציין כי אמנם במאי 2015 התחיל לפעול שירות הסעות ייחודי לתחנת הרכבת בני-ברק-רמת-החייל. השירות מוביל נוסעים מהתחנה אל אזור התעשייה רמת-החייל, בשעות הלחץ בבוקר ואחה"צ בימי חול, אלא שעדיין כל מי שינסה להכנס או לצאת מהשכונה בשעות הלחץ יגלה שעדיין עליו לפנות לשם כך זמן רב שכן השאטל נותן פתרון חלקי בלבד. באופן אישי אני מכיר כמה וכמה עובדים שרוכבים על אפניים או אפילו הולכים ברגל מפתח תקווה לרמת החייל, רק כדי לא לשבת בפקקים אלא שעבורם מדובר בסכנת נפשות שכן אין תשתית נאותה להולכי רגל ולרוכבי אפניים.

לפיכך, יש לממש במהירות פתרונות משולבים- מתן נגישות בטוחה להולכי רגל ולרוכבי אפניים לאזורי התעסוקה וייעול התחבורה הציבורית. עד אז לצערי, רובנו נמשיך לבלות שעות בפקקים.

Support Ukraine