זו לא שאלה של "אם" אלא "מתי": החשד לכשל סדרתי במיכלי האוריאה של פיג'ו-סיטרואן ממשיך לצוץ בקרב בעלי מכוניות מתוצרת פיג'ו-סיטרואן המצוידות במיכל אוריאה למנועי הדיזל שלהן. התקלות נוגעות למה שמכנה בעל מקצוע המתמחה במנועי הדיזל של החברה כ"כשל ביצור" של המיכל.
ארנון פנה אלינו וסיפר שהוא נוהג בפיג'ו 3008 דיזל מודל 2019. "שמעתי שישנה 'מחלה' לרכב, כאשר נדלקות נורית adblue ונורית מנוע. היבואן המורשה מציע להחליף את מיכל האוריאה, וישנה השתתפות מצד היצרן. רק לא ברור,האם יש כזה כשל טכני האם הוא רק בארץ? למה לא עושים ריקול?".
התקלה, כך עולה משיחות עם גורמים בענף, מופיעה בכל דגמי היצרניות שמצוידים במיכל אוריאה וכוללת גם כמה מהדגמים הפופולריים ביותר שלה המצוידים במנועי ה-1.5 או 2.0 ליטר דיזל. דגמים כמו פיג'ו 2008, 3008, 5008, סיטרואן קקטוס, C5 איירקרוס, המיני ואן ספייסטורר וכמובן סיטרואן ברלינגו, רב המכר והשליט הבלתי מעורער של טנדרוני העבודה.
ההיקפים גדולים, בהתחשב בכך שבעשור האחרון היקיפו מכירות גרסאות הדיזל של היצרניות כ-3,000 יחידות בממוצע בשנה. רובה המכריע מדגם הברלינגו. עבור הרוכשים שבחרו במנועי הדיזל על מנת לחסוך בהוצאות השוטפות, זה עלול להתגלות כחיסכון יקר מאוד.
מהי מערכת האוריאה?
מכוניות בעלות מנועי דיזל, ככל המכוניות בעלות מנועי הבעירה הפנימית פולטות לאוויר חלקיקים וגזים המזיקים לסביבה ולאדם. ישנן מספר שיטות לצמצם את הפליטה הזו, החל במנועים יעילים יותר, עבור בממירים קטליטיים המשלימים את שריפת החלקיקים ו"כולאים" אותם בדרך החוצה והחל מ-2010 גם שילוב של מערכות שעושות שימוש בנוזל האוריאה כחלק ממערכת שנקראת SDR או SCR.
נוזל האוריאה שממולא במיכל נפרד מוזרק למיכל לחץ שם הוא הופך לגז אמוניה שמנטרל רבים מהחלקיקים המסוכנים ומהחנקן החד חמצני, ומשחרר פחמן דו חמצני ואדי מים לאוויר. את נוזל האוריאה יש למלא כל 10,000 או 15,000 ק"מ כחלק משגרת הטיפולים ברכב. על פי תקנות של האיחוד האירופי, המיושמות על ידי יצרניות הרכב, כאשר מתגלה תקלה במערכת היא תתריע בפני הנהג על כך ותגביל את הנסיעה במכונית לכ-1,000 ק"מ, אחריהם תושבת המכונית מהנעה.
התקלה, הפתרונות ו"הפתרונות"
על פי החשד, המערכת במכוניות מתוצרת פיג'ו-סיטרואן תוכננה כך שהרכיב האלקטרוני טבול בתוך מיכל האוריאה, שם ככל הנראה נפגעת אטימות המעטפת שלו (אוריאה היא נוזל מחמצן) והוא נהרס. מהרגע הזה המערכת למעשה מפסיקה לתפקד ומשם הדרך לנורת ההתראה על התקלה והשבתת הרכב קצרה.
אורן בן סימון, ממוסך "אורן שירותי רכב" המתמחה במכוניות מתצורת פיג'ו סיטרואן ומכיר את התקלה היטב מסביר כי למעשה עם הופעת התקלה של לחץ אוריאה נמוך, אין פתרון אחר מלבד החלפת מיכל האוריאה. ובדברים האלו הוא מתכוון שאין פתרון אחראי או חוקי אחר, במספר מקרים נתקלנו בבעלי כלי רכב המושפעים מהתקלה שמנסים לאתר "פתרונות" אצל בעלי מקצוע (אם אפשר עדיין לקרוא להם כך) שיוכלו לעקוף את המערכת ולאפשר למכוניות שלהם לנסוע גם ללא התקנה המערכת, מה שכמובן אסור על פי החוק וגורם לפליטת מזהמים גבוהה מאוד.
כל עוד מתרחשת התקלה בתקופת האחריות על הרכב, סביר להניח שאת העלות תישא היבואנית והיצרנית, אולם הבעיה מתחילה כאשר המכוניות כבר לא בתקופת האחריות, שעומדת על 5 שנים או 120 אלף ק"מ. אז נאלצים הלקוחות במקרה הטוב למצוא מרכז שירות הנכון להירתם ולסייע להם לקבל השתתפות של "רצון טוב" אז יוכלו לקוות להשתתפות בעלות ההחלפה של המיכל. אולם כאמור, הדבר תלוי במידת הנכונות של מרכז השירות לעשות זאת.
במהלך הכנת הכתבה מצאנו גם המלצות למקומות כאלו, כמו במקרה של מרכז השירות לרכב "אור מור" ברחובות שבמקרים רבים ידע או לדייק את אבחון התקלה בין תוכנה או בעיה בתפקוד בהיבט אחר של המיכל ואם אכן נדרשה החלפה, עזרה בהשתתפות בעלות ההחלפה מצד היבואן והיצרן (בין 50 ל-67 אחוזים). אולם ההשתתפות אינה אוטומטית, ומותנית בעמידה בתנאים כמו טיפול במוסכי החברה, ללא נזק מתאונה וללא ביצוע תיקונים או מעקפים במערכת. כך שמדובר בהוצאה לא זולה בכלל שיכולה לנוע בין 4,000 ל-6,000 שקל בתלוי ברכב, ונזכיר שוב, ללא ערובה שתקלה זו תחזור בעתיד.
על פי הפרסום באתר TheCar המלווה את התקלה בישראל, בספטמבר 2022 החלה היבואנית ב"הכרה שקטה" בתקלה הסדרתית וטיפול בלקוחות שנפגעו ממנה, אולם ללא הודעה רשמית. זאת למרות שהיצרנית עצמה הכירה בתקלה והעביר לה הנחיות טיפול בה. נכון להיום, תביעה ייצוגית הנוגעת לכשל לכאורה במיכלי האוריאה נמצאת בהליכים בבתי המשפט, אולם זו עשויה לארוך שנים, בזמן שלקוחות ממשיכים להיפגע מהתקלה.
מחברת דוד לובינסקי, יבואנית פיג'ו וסיטרואן לישראל נמסר כי: " לובינסקי לא יכולה להתייחס ולהגיב בנושא, שכן הוא מתנהל במישור המשפטי".
