סוזוקי היא הילדה החורגת בקרב יצרני הרכב היפנים. סוזוקי אינה טויוטה ואינה ניסאן, יש לה פילוסופיה שונה: כאשר בטויוטה מחליטים לפתח מכונית חדשה, מזמנים מהנדסים וצוותי מחקר ופיתוח. כאשר בסוזוקי רוצים לתכנן מכונית חדשה, בודקים קודם אם טויוטה ייצרה מכונית כזאת, אם המכונית הצליחה ואם כן, אז גם סוזוקי תייצר.
תכלס, סוזוקי היא יצרנית שמרנית ואיטית, יצרנית שהתוצרת שלה מתאימה לקהל בעל מאפיינים גריאטריים קמעה, לטוב וגם לרע. לטוב כי מדובר במוצרים מהונדסים להפליא, ובדרך כלל כאלה שמבוססים על עשרות שנות ניסיון נצבר עם מעט מאוד חידושים לא רצויים. לרע כי התקדמויות טכנולוגיות אמיתיות קשה למצוא שם. סוזוקי אינה חברה שמחדשת בפראות, היא חברה שמתקדמת בחוכמה.
סוזוקי קרוס אובר "החדשה" היא דוגמה מצוינת. "החדשה" במירכאות: בסוזוקי החליטו כמעט לפני עשור להוציא מכונית שתהיה פחות או יותר מתחרה לטויוטה אוריס, החליטו ועשו. אבל טויוטה הציגה שני דורות של אוריס בעשור האחרון, סוזוקי עדיין עם אותה המכונית. אבל בסוזוקי כל הזמן משדרגים, מפתחים, משנים, כדי לא לבזבז תקציבי פיתוח יקרי ערך וכדי לשמר את הקיים.
בהתחשב בקיים, התהליך אינו שלילי כפי שניתן לחשוב: סוזוקי קוראת לדגם זה קרוס אובר, או S קרוס, או SX 4, מגוון מבלבל של שמות שניתן לסוזוקי הזאת במהלך השנים. גם הגרסאות השתנו, מנועים באו והלכו.
לשלנו יש תכונה חשובה מאוד: מערכת הנעה כפולה. לשלנו אין מראה מיושן בכלל: לפי הפרסומים, הקרוס אובר הוא רכב חדש. בפועל הוא לא רכב חדש, אבל הוא כן רכב נאה מאוד. סוזוקי קרוס אובר היא בדיוק באורך של הדגם היוצא. אותו בסיס גלגלים, אותה פלטפורמה, אותם מתלים.
עם זאת, בניגוד לדגם הקודם והכעור, הקרוס אובר החדשה נאה מאוד, נראית מודרנית, החל בפנסים שמזכירים מעט דגמים של פיג'ו וכלה בישבן שזועק מיצובישי, אולי זה מכוון ואולי לא, אבל מדובר במכונית משפחתית נאה מאוד.
סוזוקי קרוס אובר ארבע על ארבע היא מכונית שצריך לבדוק כפי שבודקים ארבע על ארבע: נסיעה מהירה למצפה רמון, קפה קטן בעיר הנבטית, ירידות מהירות לכיוון חניון סהרונים. כל מכונית יכולה להגיע לחניון סהרונים, במיוחד כאלה של ליסינג, אבל רק רכבי שטח יכולים לטפס מהחניון בעלייה הגדולה הלבנה. לא צריך להיות נהג גיבור ולא צריך רכב שטח גיבור.
סוזוקי קרוס אובר משפחתית לחלוטין מעלה ענני אבק ומטפסת. יש לה מערכת הנעה כפולה מצוינת, רק צריך לזכור שזו מכונית משפחתית, לא רכב שטח קשוח. לחיצה על בורר המצבים, נעילה של מערכת ההנעה הכפולה, סוזוקי קרוס אובר מתקדמת.
סוזוקי קרוס אובר יוצאת מחניון סהרונים דרך השטח, מפליגה דרומה. יש משהו טוב במכוניות שלא עוברות שינויים מהר ולא עוברות שינויים בפזיזות. הנוסחה של סוזוקי אינה הכי חדשה, אבל היא עובדת: מנוע טורבו קטן, תיבת הילוכים אוטומטית של פעם. סוזוקי קרוס אובר מעט רועשת, אבל כל מה שלמטה פשוט עובד: מכונית משפחתית סולידית שנוטעת במי שנוהג בה תחושה של אמון.
חבל שסוזוקי לא מסתמכת על מה שיש לה ביד וחייבת להמציא את מה שאין: על הצדדים כתוב שסוזוקי קרוס אובר היא היברידית. אבל היא לא היברידית, היא רק "מיילד היברידית", כלומר אין לה מנוע חשמלי שמאפשר לה לנסוע כמה קילומטרים בכל נסיעה בכוח חשמל בלי לפלוט זיהום, רק עוזרים קטנים שמנסים לסייע לצריכת הדלק, אבל זה לא באמת מורגש. להדביק על צדי סוזוקי קרוס אובר סמלים שזועקים שהיא היברידית שקול להדבקת סמלים שטוענים שזו חיית שטח: זו התחכמות על גבול הבדיה. אבל אם ממש מתאמצים ומלבישים את השטיק במלל נכון, אז יש מי שמספיק פתי כדי לקנות את הבלוף.
תא הנוסעים של סוזוקי קרוס אובר הוא ההפך מיתר המכונית. השיטה של סוזוקי שאומרת שמה שעובד לא דורש שינוי נכונה לגבי מערכת ההנעה, אבל לא לגבי תא הנוסעים, שהוא מיושן. תנוחת הישיבה אמנם טובה, אבל המושב נוקשה בחלקו העליון. בסוזוקי הוסיפו מערכת מולטימדיה עם מסך מרשים ברמת הגימור הבכירה, אבל המערכת מרגישה כמו תוספת שהותקנה בדקה ה־90 ודורשת לחיצות חזקות על מתגי המגע.
איכות לוח המחוונים נופלת משמעותית מן הסטנדרט שנהוג בקרב יצרני רכב יפנים, כאשר בצדו הימני של לוח המחוונים קיים פער גובה ניכר בין לוח המחוונים לדלת, עדות אילמת להרכבה לקויה כבר במפעל. למי שיושב מאחור בקרוס אובר ברמת הגימור הבכירה ביותר אין פתחי מזגן, אין שקעי טעינה, אין תא משקאות מקורר, אפילו אין בלם יד חשמלי. הנדסת האנוש סולידית, אבל סולידית של לפני עשור, כולל כפתורים גדולים וגסים להפעלת בקרת האקלים.
בסוזוקי מדגישים שהקרוס אובר מגיעה סוף סוף עם מערכות בטיחות מקוריות. בסוזוקי צודקים, המהלך מבורך, אבל בחלק מן המקרים מערכות הבטיחות המקוריות פועלות כמו מערכות שנוספו למכונית בערכה שנשלחה למפעל בדקה ה־90 עם פתק שבו כתוב "תגרמו לזה לעבוד". סוזוקי קרוס אובר מצפצפת הרבה, כאשר מערכות הבטיחות האקטיביות נכנסות לפעולה, הבלימה גסה, פתאומית ולפעמים קצת מלחיצה. בספסל האחורי יש מקום נאות, גם תא המטען סביר בנפחו, גם למי שרוצה לרדת למדבר, אבל גם כאן איכות החומרים מזכירה היטב שמדובר במכונית שחוגגת עשור. וחבל שכך.
בסופו של יום סוזוקי קרוס אובר, או S קרוס, או SX4, היא מכונית שיש בה כנות וגם חוסר כנות. הכנות נעימה: סוזוקי היא יצרנית שמודעת היטב לעובדה שהיא לא מייצרת את המכוניות הכי חדישות. ולכן יש לה שפע מרשים של ידע נצבר, כזה שהופך את המכוניות שלה לטובות ברמה ההנדסית, ולמעשה מאפשר לה להתמודד מול יצרניות הרכב היפניות הענקיות, אף שהיא רחוקה מהן בגודלה. הכנות הזאת מתבטאת במכונית שבהיבט המכני פשוט משמרת את מה שעובד ומשדרגת את מה שאפשר.
אבל כאמור השיטה לא תמיד עובדת: תא הנוסעים של סוזוקי קרוס אובר מוכיח היטב שקיפאון בזמן עובד היטב כשצריך לייצר מנוע ומערכת הנעה כפולה בהתבסס על ניסיון של עשר שנים, לא כאשר צריך לייצר מערכות בטיחות ומולטימדיה מודרניות. ולגבי חוסר הכנות: סוזוקי קרוס אובר היא מכונית שניכר שנבנתה ללקוחות ותיקים ונאמנים של המותג שפחות מגלים אכפתיות לנושאים כמו איכות חומרים או אפילו מערכות בטיחות ופשוט רוצים את הישן והמוכר.
ללקוחות כאלה ניתן גם לספר שמדובר במכונית היברידית מכיוון שסוזוקי כתבה כך על הצד. ללקוחות האלה קל גם לומר שמדובר במכונית חדשה, אבל הבעיה אחרת: סוזוקי קרוס אובר בגרסה שנבחנה עולה 160 אלף שקל, מחיר בלתי מבוטל למכונית משפחתית קטנה, גם אם יש לה ארבע על ארבע. ובשביל 160 אלף שקל המכונית צריכה להיות לא פחות ממעולה. סובארו מוכיחה זאת עם XV, ובמקרה של סוזוקי מדובר במכונית שההיבטים המכניים שלה מרשימים, אבל דווקא מה ששודרג בה מתקשה להצדיק גם את התואר "החדשה" וגם את המחיר.
אהבנו: ביצועים בכביש, ביצועים בשטח
אהבנו פחות: תא נוסעים מרושל להחריד
מתחרות: סובארו XV
לסיכום: S קרוס מצוינת במה שעובד. אבל דווקא מה שדרש שדרוג ממחיש לרעה את הפער בינה ובין המתחרות
סוזוקי S CROSS GLXV
מנוע: בנזין, נפח 1,373 סמ"ק. הספק מרבי משולב 129 כ"ס, מומנט מרבי 24 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 195 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש בתוך 10.2 שניות
צריכת דלק: נתוני יצרן 16.3 ק"מ לליטר. נתוני מבחן 11.1 ק"מ לליטר
בטיחות: 7 כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי. בקרת שיוט אקטיבית, בלימה אקטיבית, שמירת נתיב אקטיבית
קבוצת זיהום: 7
מחיר: 160 אלף שקל