הנהג הישראלי חשב שמשבר האנרגיה פסח עליו, אך בקרוב הוא ירגיש אותו בכיס

משבר האנרגיה נמצא בימים אלה בכותרות ובמרכז סדר היום ברחבי העולם. באירופה מצמצמים מפעלי ייצור גדולים את פעילותם בשל עלויות האנרגיה, ובשבוע שעבר הזהיר ראש ממשלת בלגיה כי "אם המצב יימשך עוד מספר שבועות כמו שהוא כעת, הכלכלה האירופאית עשויה להגיע לעצירה מלאה". במהלך הקיץ האחרון, סין אימצה מדיניות קיצוב של אספקת החשמל למפעלי התעשייה הגדולים בשטחה, וגם מספר מדינות באסיה נערכות לתקופות של הידוק חגורה אנרגטי.

בעוד שמשבר האנרגיה משפיע ישירות גם על ההחלטות של מאות מיליוני נהגים ורוכשי רכב ברחבי העולם, בישראל נדמה שהמשבר ממשיך להימצא מתחת לסף התודעה. מתחילת השנה עלו על כבישי ישראל כ־200 אלף מכוניות חדשות, תוספת של כמעט 100 אלף כלי (בניכוי כלי רכב שנגרעו) וכ־96% מהם צורכים בנזין.

אמנם מדובר בירידה של כ־15% במכירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך היא נובעת בעיקר ממחסור בהיצע ולא מירידה בביקוש. גם הנסועה, שהיא המדד לניצולת כלי הרכב, ממשיכה להיות בשיא בישראל ומתבטאת בעומסי תנועה חסרי תקדים בצירי התנועה העיקריים. אבל למרות יכולת ההדחקה של הנהג הישראלי, משבר האנרגיה כבר משפיע בעקיפין על שוק הרכב בארץ.

הנהגים בונים על הורדת הבלו הזמנית

משבר האנרגיה הנוכחי נובע משלוש סיבות עיקריות: הראשונה והזמנית מבניהן (לפחות כך יש לקוות), היא המלחמה באוקראינה והאיומים של רוסיה לסגור את ברז הגז לאירופה. זאת הסיבה העיקרית שהובילה לזינוק של מחירי הנפט והגז לשיא של שני עשורים בתחילת 2022.

הסיבה השנייה, שהחלה עוד לפני הפלישה הרוסית, היא עלייה מהירה בביקוש לנפט בכל העולם בשל הצמיחה הכלכלית המהירה בעולם אחרי משבר הקורונה. אמנם העלאות הריבית האחרונות במערב והצפי להאטה בכלכלה העולמית הורידו את המחיר הממוצע של חבית נפט לכ־93 דולר לחבית, אבל זה עדיין מחיר גבוה בכמעט 45% מהמחיר של חבית נפט בספטמבר 2019. אם לא די בכך, לפי התחזיות העדכניות שפרסם מינהל האנרגיה האמריקאי בשבוע שעבר, המחיר של חבית נפט מסוג ברנט צפוי להתייצב גם בשנה הבאה סביב ממוצע של 98 דולר.

הסיבה השלישית והמודחקת ביותר היא השפעת ההתחממות הגלובלית. הדוגמה האחרונה לכך היא משבר האנרגיה, שפקד בקיץ את הכלכלה הסינית בעקבות גלי החום חסרי התקדים במדינה והבצורת שפגעה בתחנות הידרואלקטריות, שמייצרות כמעט 20% מצריכת החשמל במדינה. התוצאה, כאמור, הייתה הפסקות חשמל יזומות וממושכות למפעלים שמוגדרים "צרכני אנרגיה גדולים" במספר מחוזות, ולפגיעה בכלל הייצור התעשייתי של סין.

בין השאר, נפגעה גם שרשרת הייצור של הליתיום, שחיוני לסוללות של כלי רכב חשמליים. בעקבות זאת, החודש זינק מחיר הליתיום בעולם לשיא של מעל 72 אלף דולר לטון - לעומת כ־17 אלף דולר לטון בספטמבר אשתקד.

כאמור, שוק הרכב הישראלי בינתיים אדיש כלפי משבר האנרגיה. אמנם החומה נסדקה לפרק זמן קצר בעקבות הזינוק במחירי הדלק שנרשם בתחילת השנה, אבל הנושא ירד במהירות מסדר היום בעקבות הפחתת הבלו על הדלק בצו זמני.

הבעיה היא שמדובר בפתרון לטווח הקצר, והוא אינו צפוי להפוך למהלך קבוע בחוק. "ההכנסות מהבלו הן חלק חיוני ממקורות התקציב ממימון ואחד הצעדים היעילים ביותר לריסון הנסועה העודפת", אמרו מקורות באוצר. לפיכך, אפשר לשער שבחודשים הקרובים שוב תירשם קפיצה במחירי הדלק לאחר החזרת הבלו למצב המקורי, גם בלי קשר למתרחש בשוק העולמי.

"החיסון" של הרכב החשמלי פחות אפקטיבי

עליית מחירי הנפט בעולם העניקה רוח גבית משמעותית לרכישה של כלי רכב חשמליים בישראל על תקן של "חיסון נגד עליית מחירי הנפט". אבל גם יעילותו של "החיסון" הזה מוטלת בספק לנוכח משבר האנרגיה הגלובלי.

סין היא לא רק המפיקה הגדולה ביותר של סוללות ליתיום לרכב חשמלי בעולם, אלא כיום גם הספקית הגדולה ביותר של כלי רכב חשמליים מוגמרים לישראל. שלוש מתוך ארבע מכוניות חשמליות שנמכרו כאן בשנה החולפת יוצרו בסין וצוידו בסוללות סיניות (כולל טסלה 3). בעקבות הזינוק במחירי הליתיום, יצרני סוללות גדולים בסין כבר רמזו שעלייה נוספת במחירים היא בלתי נמנעת, לאחר שייגמרו המלאים הקיימים של ליתיום וסוללות.

יש לציין שבפעם הקודמות שהתייקר מחיר הליתיום, נרשמה במקביל התייקרות של עד עשרות אלפי שקלים במחירי הדגמים החשמליים הנמכרים בישראל, בראשם טסלה, שמחיריה קפצו ב־25%. אם מחירי הליתיום לא יצנחו בחדות בחודשים הקרובים, ההתייקרות המתקרבת צפויה להשפיע על שוק הרכב החשמלי בישראל.

השפעה שלילית נוספת של מחירי האנרגיה הגואים על שוק הרכב החשמלי המקומי היא התייקרות תעריפי החשמל. נהגים שטוענים את רכבם בעיקר מהרשת הביתית ספגו בינתיים "רק" עלייה של 10% במחירים, אך הלקוחות הנשענים על עמדות טעינה ציבוריות חוו בחודשים האחרונים התייקרות רוחבית לכשני שקלים כיום.

אמנם גם אחרי ההתייקרות העלות לקילומטר ברכב חשמלי עדיין נמוכה משמעותית מהעלות לקילומטר ברכב בנזין, אבל הפער הולך ומתכווץ. באירופה המגמה הזו כבר מביאה להאטה בביקוש לרכב חשמלי. אצלנו טרם.

עלויות ייצור הרכב נוסקות

השפעה נוספת של משבר האנרגיה, שכבר מורגשת היטב בשוק, היא התייקרות כלל כלי הרכב ולא רק החשמליים. עלויות האנרגיה מהוות כשליש מכלל עלויות הייצור הכוללות של כלי רכב חדשים, כולל הייצור של חומרי הגלם (אלומיניום, פלדה וכדומה), ויצרני הרכב מרגישים היטב בכיסם את עליית מחירי האנרגיה ומנסים לגלגל אותן למחירי הרכב הסיטונאיים.

יבואני רכב בישראל טוענים שבחודשים האחרונים כבר נרשמו עליות רבות במחירי היצור בעקבות משבר האנרגיה. אין לנו אימות לכך, אבל די ברור שיצרנים רבים נמצאים כיום "עם הגב לקיר".

אינדיקציה לכך אפשר למצוא בסקירה עדכנית של בנק ההשקעות הגלובאלי UBS מספטמבר, שבה נכתב: "הוצאות האנרגיה הגואות של יצרני הרכב באירופה צפויות לקזז את הירידות האחרונות במחירי חומרי הגלם. הפחתנו כבר ב־30% בממוצע את תחזית הרווח למניה בתעשיית הרכב, אבל קיימים סיכונים להפחתה נוספת".

בשורה התחתונה, ישראל היא לא עוד אי בודד, ולמרות העצמאות האנרגטית המרשימה שלה לאור מקורות הגז השונים, היא חשופה ישירות לסערה המתחוללת בעולם. את תוצאותיה ירגישו נהגי ישראל בצורה משמעותית כבר ברבעונים הבאים.