החשמל עבר לניוטרל: שעתן של מכוניות הבנזין

יצרני הרכב מוצאים את עצמם בבעיה בימים אלה: לפני שנתיים כל יצרן רכב גדול שמכבד את עצמו הודיע על פיתוח מכוניות חשמליות חדשות. אלא שמאז לקוחות נלהבים כבר קנו מכוניות חשמליות והותירו את הזירה ללקוחות פחות הרפתקנים, המחקר והפיתוח של הסוללות התגלו כיקרים מאוד, וכמה יצרני רכב כבר הודיעו בנימוס כי תוכניות החשמול יישארו על אש קטנה עד שיימצאו סוללות זולות יותר ובעלות טווח נסיעה גדול יותר. 

העתיד הוא חשמלי ויצרני הרכב יגיעו לשם בסופו של דבר, אבל בינתיים היצרנים מנצלים את 2023 להשקת שורה של דגמים חדשים שבינם ובין חשמל אין שום קשר. חלק מן הדגמים הללו הם שדרוג של הקיים כדי לחסוך עלויות, חלק הם דגמים חדשים שמיועדים לפלחי שוק שלא ימהרו לרכוש מכונית חשמלית, וחלק שייכים ליצרנים שמעדיפים לשבת על הגדר. הדגמים האלה יגיעו בקרוב גם לישראל והבולטים שבהם הם סובארו פורסטר, יונדאי סנטה פה, טויוטה קאמרי, סוזוקי סוויפט וסקודה קודיאק.

בידוד רעשים משופר

מעטים הם הרכבים שמיישמים את המנטרה של סובארו "אם זה עובד היטב אל תיגע" כמו פורסטר. בשנות התשעים הוחלט בסובארו לנצל את הפלטפורמה של אימפרזה המשפחתית ולבנות עליה רכב שטח, והדגש הוא על "שטח". לפורסטר יש מערכת הנעה כפולה פשוטה למדי שהפכה אותו לתחליף ראוי למכונית משפחתית בכל מקום שבו קשה לקחת את הילדים לבית הספר בגלל שלג כבד. עם זאת, פורסטר לא מקריב נוחות על חשבון יכולת השטח. 

פורסטר החדש מבוסס על השלדה של הדור היוצא, אף שסובארו טוענת שהשלדה החדשה קשיחה יותר. המנוע הוא אותו מנוע של הדור היוצא, שנועד להניע ללא בעיה בסופת שלגים או באמצע המדבר: מנוע בנזין בנפח 2.5 ליטר שמפיק 182 כוחות סוס. על חשמל אין מה לדבר, בשנה הבאה סובארו מבטיחה מערכת היבירידית. מבחינת המראה, סובארו השליכה את כל יהבה על עיצוב מוחצן שבדרך כלל אינו מאפיין רכבים שלה, כולל חזית שמזכירה משום מה דגמים של פורד ורמזים עיצוביים שניכר שנלקחו דווקא מראב 4 של החברה־האם טויוטה. בתא הנוסעים סובארו מבטיחה מסך מגע גדול, מה שכנראה אינו שימושי עבור רוב הרוכשים שרק רוצים לרדת לשטח, מערכות בטיחות אקטיביות, שהן הדור הבא של המערכת היעילה שקיימת בדור הנוכחי של פורסטר, ובידוד רעשים משופר.

דורש תמחור עממי

יונדאי, יצרנית הרכב שהביאה לנו את איוניק 5 ואיוניק 6 החשמליות, כלל לא מתכננת בשלב זה גורל דומה לרכב הכביש־שטח הבכיר שלה סנטה פה. אחת הסיבות לכך, כפי שהשם מרמז, היא שוק היעד העיקרי: ארצות הברית, שם רכב כביש־שטח שמיועד להסעת שבעה נוסעים צריך להיות מתומחר באופן עממי, להסיע ילדים על פני מרחקים ארוכים, ואם אפשר – גם למשוך תשומת לב. לעת עתה שוק הרכב האמריקאי נמצא במצב של מיצוי פוטנציאל הלקוחות החדשנים לרכב חשמלי, ועד שזה יקרה באופן נרחב גם יונדאי, שחרתה חשמול על דגלה, חייבת להציג משהו להמונים. 

המנוע העיקרי של סנטה פה החדש הוא מנוע בנזין בנפח 2.5 ליטר שמפיק 195 כוחות סוס. לצדו מוצעת גרסת טורבו עם הספק של 281 כוחות סוס. רק בפסגת ההיצע של סנטה פה נמצאת גרסה היברידית, שמצוידת במנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר ומנוע עזר חשמלי, וגרסת פלאג־אין הייבריד שמבוססת על אותו שילוב של מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר ומערכת עזר חשמלית. 

סנטה פה הוא רכב ענק ובעיקר בולט: אורכו 4.83 מטר, והעיצוב שלו מבהיר שיונדאי מכוונת את סנטה פה לפלח שוק שימצב אותו מעל דגמים מקבילים כמו סורנטו של קיה.

מיועדת לאזורים קרים 

טויוטה קאמרי היא הגביע הקדוש של טויוטה: "מכונית מנהלים" בישראלית או "מכונית משפחתית" באמריקאית.  בניגוד לשוק רכבי הכביש־שטח שהרוכשים בו נחשבים יותר הרפתקנים, רוכשי מכוניות סדאן הם קהל שמרני (כל עוד לא מדובר ברכב חשמלי), וטויוטה מבינה היטב שאת מה שעובד לא משנים. מבחינה ויזואלית ומבחינת הממדים, טויוטה לא משנה הרבה. עיקר השינוי מתבטא במערכת ההנעה ההיברידית, הטכנולוגיה הדומיננטית ביותר של טויוטה. 

בקאמרי המחודשת נפח המנוע נותר ללא שינוי, כלומר 2.5 ליטר, אבל המערכת יעילה יותר וההספק הכולל עלה מעט ל־228 כוחות סוס. מעבר לכך טויוטה מכוונת גם ללקוחות שחיים באזורים קרים יותר ומציעה לראשונה מערכת הנעה כפולה שמבוססת על מנוע חשמלי שמניע את הגלגלים האחוריים, כלומר עדיין מדובר בקאמרי היברידית, אבל כזו שמסוגלת לנסוע גם בתנאי חורף. הבחירה לייצר גרסה כזו אינה מפתיעה לנוכח העובדה שחלק ניכר מלקוחות טויוטה בארצות הברית חיים במדינות בצפון ארה"ב ולא ימהרו לרכוש רכב חשמלי, אבל כן ימהרו לרכוש מכונית חסכונית עם הנעה כפולה.

עיצוב שובה לב

סוזוקי נחשבה מאז ומעולם ליצרנית שאינה נמצאת בחוד החנית של החדשנות החשמלית. את הרכב החשמלי הראשון שמיועד לייצור סדרתי סוזוקי חשפה רק השנה ורק כאב־טיפוס, בין היתר כי חלק ניכר משוקי הליבה שלה נמצא במזרח הרחוק ובהודו, ושם לא קיימת כרגע דרישה משמעותית לחשמליות.

סוזוקי סוויפט נחשבת מאז שנות השמונים לרב־מכר של סוזוקי מכיוון שהיא הצליחה להתברג בפלח שוק שבשנים האחרונות הוזנח על ידי יצרני הרכב היפנים: מכוניות סופר־מיני. הדור החדש של סוויפט, הרביעי במספר, לא סוטה מהנוסחה המוכרת של סוזוקי זה שנים: מנוע בנזין קטן, עיצוב שובה לב וממדים יחסית צנועים. לפי הנתונים שסוזוקי חשפה על סוויפט החדשה, אורכה של המכונית הוא 3.86 מטר. גם המנוע צנוע: בנזין, 1.2 ליטר שמשודך לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה. לפי סוזוקי, יש גם גרסה היברידית קלה, כלומר אפילו לא גרסה היברידית מלאה, אלא כזו שמערכת החשמל שלה מסוגלת לאגור אנרגיה שנוצרת בעת בלימה.

סוס צ'כי מנצח לא מחליפים

ההימור של סקודה להציג כבר ב־2017 רכב כביש־שטח גדול שיגנוב מעט לקוחות מהחברה־האם פולקסווגן והחברה־האחות אאודי - התברר כמוצלח במיוחד. סקודה קודיאק הוכח כלא פחות איכותי מהאופוזיציה הגרמנית אבל כן יותר זול, והוא הפך ללהיט מכירות. כעת סוס צ'כי מנצח לא מחליפים בסוס שיסכן את הניצחון, וקודיאק החדש הולך על אותה נוסחה של קודמו, אבל מציע יותר מהכל. הוא ארוך מהדור הנוכחי בכ־6 ס"מ, תא המטען שלו גדול יותר, ובדומה לדור היוצא יש לו גרסאות עם שבעה מושבים. 

אך בתחום אחד סקודה לא לקחה סיכון ולא שינתה משמעותית את הקיים: את ההנעה החשמלית סקודה הותירה לאניאק, ובחרה לצייד את קודיאק החדש במנועים מוכרים היטב מהקודיאק הנוכחי, אבל עם שדרוגים: יש מנוע דיזל בנפח 2 ליטר, גם מנוע בנזין טורבו בנפח 1.5 ליטר ולמי שמעוניין - יש גרסת פלאג־אין הייבריד שמסוגלת לפי סקודה לנסוע מעל 100 ק"מ בכוח חשמל.