ההחלטה של ביהמ"ש המחוזי שתעכב את פינוי התחנה המרכזית בת"א

בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל את צו החניה שניתן לשטח עליו היה אמור לקום מסוף אוטובוסים במתחם פנורמה בתל אביב, ומתח ביקורת על אופן הוצאתו.

מתחם פנורמה אמור לשמש כמסוף זמני להוצאת מחצית האוטובוסים מהתחנה המרכזית בתל אביב עד לשנת 2024. על-פי התוכנית הכוללת של משרד התחבורה, עד לסוף שנת 2026 מרבית האוטובוסים אמורים לצאת מהתחנה, כשעד אז תקודם תוכנית לתשתית לאומית (תת"ל). כעת נראה כי בעקבות פסק הדין כל המגרש יצטרך לעבור הליכי תכנון לנוכח ביטול הצו, והמשמעות היא שמיטת הקרקע תחת השלב הראשון במתווה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קיבל כאמור את העתירה בפסק הדין שנתן היום (א') השופט קובי ורדי. בפסק דינו קבע ורדי כי צו החניה שניתן לצורך הפעלת המסוף - מבוטל: "לא ניתן היה לבצע עבודות מכוחו ללא היתר בנייה כדין, ובכל מקרה שלא ניתן היה כלל לעשות בצו החניה, במקרה שבפניי על נסיבותיו העובדתיות, שימוש לחניון ציבורי לאוטובוסים, מכוח חוק מגרשים ריקים מטרתו ותכליתו, ולכן דינו של צו החניה נשוא העתירה בטלות".

בית המשפט חייב את עיריית תל אביב-יפו בהוצאות של 20 אלף שקל ואת רשות מקרקעי ישראל ומשרד התחבורה בהוצאות של 20 אלף שקל.

"העירייה מוציאה צו חניה לעצמה 'לשימוש עצמי'"

בפסק דינו כתב השופט כי "אני סבור כי במקרה דנן מדובר בשימוש מופרז בכוח שלטוני, לא סביר ולא מידתי, שנעשה על-ידי שתי רשויות אדירות, מאושיות המשפט המינהלי (המדינה ועיריית תל אביב), שחברו להן יחדיו בהסכם עקרונות והתחייבו בו לשתף פעולה ולקדם את העבודות, את התוכניות ואת ההליכים למתן היתרים לשימוש חורג והיתרי בנייה.

"מדובר כאמור בשתי בעלות הקרקע העיקריות, שכן החלק הארי במקרקעין שבמתחם במסוף פנורמה המיועד הוא בבעלות המדינה, וחלק גדול נוסף נמצא בבעלות העירייה, כאשר למעשה העירייה מוציאה צו חניה לעצמה 'לשימוש עצמי', במקום לפעול להסרת המטרדים במקום גם ללא צו החניה, כפי שהיה מצופה ממנה לעשות אם באמת הטרידו אותה המטרדים; והמדינה, שהיא זו שאמורה, על מוסדותיה השונים, לדון לדוגמה בערר על החלטות ועדה מקומית להיתר לשימוש חורג ו/או לאשר תכונית זו או אחרת, היא זו שאמורה לבצע את העבודות במתחם.

"דהיינו, הגוף שאמור לפקח על פעולות והחלטות הוודעה המקומית ולבקר את פעולות העירייה והוועדה המקומית, הוא במקרה זה גוף בעל אינטרס היכול להימצא אף בניגוד עניינים, בבחינת 'מי ישמור על השומר', וזאת גם בזמן שהמדינה התחייבה בהסכם העקרונות לקדם את ביצוע הנדרש לצורך הקמת מסוף פנורמה בלוח זמנים מהיר, כשלכאורה אין גם צורך בהפקעה עצמית של מגרש שממילא שייך בחלקו הארי למדינה ולעירייה".

כן כתב השופט כי "לטעמי, אין לתקן עוול בעוול, ולמרות החשיבות הציבורית הרבה והאינטרס הציבורי הרב הקיים בפינוי התחנה המרכזית החדשה והפחתת זיהום האוויר במקום, על העירייה לפעול בהתאם לדין ולא לעשות קיצורי דרך, שכן לפעמים הדרך הקצרה יכולה להתארך.

"דהיינו, העירייה והמדינה רשאיות כמובן לפעול בדרך המלך להקמת חניון אוטובוסים ו/או מסוף אוטובוסים במתחם פנורמה, תוך מתן אפשרות לציבור, כמו תושבי השכונות שבאזור המתחם המבקשים להצטרף, להתנגד להליכים אלה, וקבלת החלטה כדין במוסדות המתאימים, החלטה שתוכל להיתקף כמובן ולעמוד לביקורת שיפוטית, אך לא לפעול בדרך של צו חניה כפי שנעשה - צעד פגום, לא סביר ולא מידתי שנעשה בניגוד לדין ולצורך בהיתרי בנייה".

את העותרים ייצגו עורכי הדין אייל קוצ'ינסקי ומרים דונין שוב. עו"ד קוצ'ינסקי אמר לגלובס כי "זו החלטה אמיצה של בית המשפט, שלא היסס לבטל מהלך שיזמו עיריית תל אביב ומשרד התחבורה. לדעתנו, לא היה פגם בהליך שנקטו משרד התחבורה והעירייה, והם ויתרו עליו בניסיון שלהם להעתיק את התחנה המרכזית למסוף פנורמה. בית המשפט הבין שכדי לבנות מסוף תחבורה צריך לקדם תוכנית בניין עיר ולאפשר לתושבים ולבעלי הזכויות להישמע ולהביע את דעתם, ואי-אפשר לעשות את זה באמצעות צו מינהלי שעוקף את כל הליכי התכנון".

ממטה המאבק לפינוי התחנה המרכזית החדשה נמסר בתגובה: "אנחנו מצפים לפתרון שיביא להפחתה מיידית של זיהום האוויר בדרום תל אביב. כולנו זכאיות וזכאים לתחבורה ציבורית טובה ויעילה ולאוויר נקי. אין כל סיבה שנצטרך לבחור ביניהם. השנה היא 2022, ויש לממשלה ולעירייה את המשאבים הדרושים לדאוג גם להפחתת זיהום האוויר וגם לתחבורה ציבורית יעילה. המפגע הנוראי של התחנה המרכזית חייב לחדול מלהתקיים".

ההבטחות שניתנו לתושבים נותרו על הקרח 

המתווה לפינוי התחנה המרכזית אמור היה לכלול, לפי הצהרת שרת התחבורה מרב מיכאלי, את פינויה המלא מאוטובוסים עד לסוף שנת 2023, אלא שעיריית תל אביב חזרה בה מהסיכומים וביקשה להעביר את התוכנית כתוכנית תשתית לאומית נוכח הימצאותו של אתר טבע עירוני בחלק מהמגרש. לכן קודם פתרון ביניים של הוצאת מחצית האוטובוסים עד לשנת 2024 למסוף פנורמה, ואת היתר עד לסוף שנת 2026, אז תבשיל התוכנית הרחבה שתקודם. אלא שכעת נשמטה הקרקע תחת השלב הראשון בפרויקט, ומשרד התחבורה יצטרך לבצע את הפרויקט בשלב אחד.

על-פי התוכנית, בחודש שעבר דחפורים אמורים היו כבר להכשיר את מתחם פנורמה, אלא שכעת הכול נדחה, וההבטחות שניתנו לתושבים נותרו על הקרח.

בתוך כך, במענה לבג"ץ בעתירת אדם טבע ודין נגד השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, ביקשה המדינה דחייה נוספת בהכרזה על התחנה המרכזית כאזור נפגע זיהום אוויר שמחייב תוכנית להפחתתו. אף שזנדברג יכלה להכריז מיידית על האזור כמוכה זיהום אוויר לנוכח הניטור החריג בו של זיהום האוויר, היא ביקשה מעיריית תל אביב וממשרד התחבורה להציג תוכנית פעולה. לאחר מכן היא הודיעה כי בכוונתה לעשות כן, ואז דרש ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי שימוע בפניה, והשרה הסכימה לכך, אף שאין מחובתה לעשות כן. בכל אופן, ההצהרה שהשרה להגנת הסביבה התגאתה בה נותרה בינתיים גם היא על הקרח, כמו ההבטחות לפינוי מהיר של התחנה המרכזית.

זנדברג כתבה כי "בתחנות ניטור האוויר באזור התחנה המרכזית נמדדו בשנים האחרונות חריגות לעומת הערכים הקבועים בתקנות אוויר נקי במספר מזהמי אוויר תחבורתיים, ובכללם חלקיקים נשימים עדינים (5.PM2) תחמוצות חנקן (NOx) וחנקן דו-חמצני (NO2). בנוסף, נמדדה חריגה גם מערכיי הסביבה למזהם חלקיקים נשימים (PM10) הכולל בתוכו את החלקיקים הנשימים העדינים (5.PM2). כפי שעולה מחוות-דעתה של ד"ר לבנה קורדובה-ביז'ונר, הממונה על מערך ניטור ודיגום אוויר, משמעות הנתונים הללו היא שבסמוך לתחנה המרכזית מתקבל זיהום אוויר מתמשך וחוזר ונשנה לפי סעיף 11 לחוק אוויר נקי. זיהום אוויר זה נובע מפליטות רבות של כלי רכב מונעי דיזל - אוטובוסים בעיקר ומוניות שירות, הכוללים חלקיקים ותחמוצות חנקן. חלקיקים נשימים עדינים הוגדרו על-ידי ארגון הבריאות העולמי כמסרטנים ודאיים לאדם".