העלויות, הביטוח והסכמת השכנים: מה צריך לדעת מי שקונה רכב חשמלי

מאז נחת הרכב החשמלי הראשון בישראל, כבישי ישראל הולכים ומתמלאים ברכבים חשמליים. מתחילת 2022 נמסרו בישראל יותר מ־27.5 אלף כלי רכב חשמליים לגמרי, כ־11% מכללי מסירות הרכב החדש בישראל. זאת לעומת 19,075 שנמסרו בשנת 2021. מסירות רכבי הפלאג־אין הסתכמו ב־2022 ב־13,390 כלי רכב, כ־5% מכלל המסירות.

המשמעות היא שלרכבים הללו נדרשות עוד נקודות טעינה, ולא מדובר בסיפור פשוט. איך בונים עמדת טעינה? מהם התנאים הנדרשים? וכמה זה עולה? האם אפשר לפתור זאת באמצעות כבל מדירת המגורים ישירות לחניה?

איך ואיפה ניתן להתקין?

כשצרכן מחליט לרכוש רכב חשמלי, עליו לוודא שבבניין המגורים שלו מתקיימים כמה תנאים שבלעדיהם יתקשה למצוא פתרון טעינה. "בין אם אתם מתגוררים בבניין משותף או בבית בפרטי, הדבר הראשון שעליכם לברר הוא האם החניה רשומה על שמכם בטאבו. אם כן, ניתן באופן עקרוני לבצע התקנה של עמדת טעינה. כיום נדרש אישור של נציגות הדיירים לכך, אולם כאשר תאושר הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 35- התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ודיני מקרקעין) ניתן יהיה להתקין עמדת טעינה כאמור בהודעה מראש של 45 ימים לשאר הדיירים", אומר שרגא כץ, מנכ"ל חברת הטעינה EV-Edge שהיא חלק מקבוצת יוניון, האחראית בין היתר על יבוא מותגי רכב כמו טויוטה, לקסוס ו־Geely, ומפעילה עמדות טעינה רגילות (AC) ועמדות טעינה מהירות (DC).

כץ מוסיף כי "במידה שמדובר בבית משותף והחניה לא רשומה על שמכם בטאבו, אז יש לבקש את רשות הדיירים להתקין את עמדת הטעינה בשטח החניה. במקרה כזה יש צורך בהסכמה של שני שלישים מכלל הדיירים. טרם הפניה לדיירים מומלץ להתייעץ עם גורם מקצועי מוסמך בנוגע לביצוע ההתקנה בפועל, ולהציג לשאר הדיירים תוכנית פעולה מפורטת להתאמת תשתיות הבניין לעמדת הטעינה באופן שלא תגרע מחזות הבניין או איכויותיו".

סמיר חלבי, מנהל תחום מערכות אלקטרו מכאני בחברת ההנדסה וקסמן גוברין גבע, מוסיף ש"בבניינים חדשים יש כבר תקנה שנכנסה לתוקף בספטמבר האחרון, והיא מחייבת אותנו, המהנדסים, לבצע הכנה פיזית בבניינים שתיתן מענה ל־100% טעינה, וזה אומר להגדיל את החיבור הציבורי של הבניין, ולהתאים אותו לתת טעינה חשמלית לכל החניות של הבניין".

מה קובע התקן?

לפני כשלוש שנים פרסם מינהל החשמל ברשות החשמל, הנחיות להתקנת מערכת טעינה לרכב חשמלי. גם משרד הפנים פרסם תיקון לתקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה) שמטרתו להסדיר תשתית טעינה לרכבים חשמליים בבניינים חדשים משותפים ושאמורות להיכנס לתוקף בפברואר הבא.

חלבי מסביר כי "עמדות הטעינה מתחלקות לשניים - 11 קילו וואט ו־22 קילו וואט, לטעינה מהירה ולרגילה. התקנון קובע כי המתכנן חייב להכין 3 קילו וואט לכל עמדה, ב־20% ביקוש".

כיום יש ארבעה סוגי חיבורים ייעודיים: סוג 1 - חיבור איטי ישיר לשקע ביתי עד 16 אמפר ללא אמצעי ניטור ובקרה; סוג 2 - חיבור איטי ישיר לשקע חשמל ביתי עד 16 אמפר הכולל אמצעי בטיחות לבקרה המתאים בעיקר לפרויקט מגורים סטנדרטי; סוג 3 - חיבור איטי/מהיר ישיר לשקע תעשייתי ייעודי עד 32 אמפר הכולל אמצעי בטיחות לבקרה והתניית טעינה, שמתאים בעיקר לפרויקט משרדים ומיועד לזמני המתנה קצרים; ועמדת טעינה DC המיועדת לפרויקט תשתיות ציבורי (תחנות טעינה מהירות בהספק עד 250 KW).

מה חשוב לבדוק?

כץ אומר כי "לפני התקנת עמדת טעינה חשוב לבדוק מי החברה המתקינה, האם יש מאחוריה גב כלכלי וכיסים עמוקים, האם החברה מוכרת בשוק, כמה זמן היא קיימת ופועלת בתחום ומי הלקוחות שהיא התקינה אצלם כבר עמדות טעינה.

"ישנן חברות אשר דורשות התחייבות של הלקוחות למשך 10 שנים על מנת לכסות את החזר ההשקעה בפרויקט. אני חושב שמכיוון שמדובר בתחום שנמצא עדיין די בתחילתו והרגולטור מתכוון להסדיר את אופן פעולת החברות בשוק זה, לא כדאי להתקשר עם חברה אשר דורשת זמן התחייבות גבוה יותר מהזמן שהיא או החברה האם שלה קיימות. מדובר בפרק זמן משמעותי ואי אפשר לדעת בוודאות מה יעלה בגורל אותה החברה בעתיד.

"פרמטר נוסף שמאוד חשוב לבדוק הוא ביטוח של כלל פעילות ההתקנה. מדובר בהתקנה של מוצר ותשתית חשמל שאם לא מבצעים אותה כמו שצריך על פי תקני הבטיחות, חוק החשמל והנחיות רשות החשמל זה יכול להוביל לאסון. כשמדובר בתשתית הכוללת לוחות חשמל יש צורך בביקורת תקופתית לתשתית וגם לעמדות - הכל על פי ההנחיות".

מה קורה בבית ישן?

"הבניינים החדשים כבר מתוכננים עם תשתיות כאלה והמערכות המותקנות יודעות לקשור את הצריכה מהמונה הציבורי לחשבון בעל הרכב ולהוסיף את החיוב לחשבון הצריכה שלו. לעומת זאת, בבניין קיים העניינים מתחילים טיפה להסתבך", אומר חלבי.

לדברי חלבי, "אפשר לפתוך את הבעיה בבניינים נמוכים בעלי מספר קטן של יחידות דיור באמצעות כבל חשמל מהדירה וזאת, כל עוד לא מפריעים לתשתיות הציבוריות, וכל עוד עומדים בתקן החשמל. אולם דבר כזה לא יכול לעבוד בבניין גבוה שיש בו מחסומי אש, מה גם שלא ניתן להוריד כבל של עשרות מטרים מהדירה בקומה הגבוהה לחניה. צריך לנהל שיח עם השכנים, לפנות לחברת החשמל לבקש הגדלה לחיבור הציבורי". במקרים כאלה, לדבריו, הדיירים צריכים להסכים וזה מורכב.

גם בכל מה שקשור להספקים שחברת החשמל יכולה לספק במיוחד יש אתגרים. "בבניין שיש בו 200 דירות, כלומר 300־350 חניות, צריך להכפיל את המספר הזה ב־3 קילו וואט וזו בעצם ההגדלה שנדרש לעשות ולהזמין חיבור מחברת החשמל וכל זה צריך ליפול על התשתית הציבורית. בעיה נוספת, היא שכל הרכבים הללו לרוב יצטרכו להיטען בו זמנית, וזה מצריך להתקין מערכת ניהול עומסים (שהיא חלק אחר ויש לה עלויות נוספות - י.ו)", אומר חלבי .

כמה עולה ההתקנה?

בחברת וקסמן גוברין גבע אומרים כי עלות בניית התשתיות לעמדת טעינה עומדת על 6,500 שקל, ולכך יש להוסיף עלויות חד פעמיות כמו עלות העמדה (4,000 שקל), התקנה (600 שקל) ובודק חשמל סוג 3 לאישור העמדה (450 שקל). בנוסף, במקרים של חיבור ציבורי, יש דמי מנוי והפקת חשבון חודשי - כ־50 שקל לעמדה (לרכב).

חלבי מדגיש שעלויות אלה אינן כוללות אמצעי בטיחות אש שיש להתקין בחניון לאור הסיכון הגבוה בסוללות ליתיום.

מה עושים עם הביטוח?

מלבד עלויות התקנה ותחזוקה, כץ מ־EV-Edge מוסיף כי עניין הביטוח חשוב לא פחות. "במקרה שנגרם נזק לעמדת הטעינה או לסביבתה, בעלי השקע הם הנושאים בתוצאות הכרוכות בתיקון העמדה ובתשלום פיצוי על הנזק לכל מי שניזוק מכך והעלויות יכולות להיות כבדות".

בחברה ממליצים להקדים תרופה למכה וליצור קשר עם חברת ביטוח המבטחת את הבניין המשותף ולבדוק את הכיסוי הביטוחי לעמדת טעינה חשמלית טרם ביצוע הרכישה. "באופן עקרוני ביטוח הדירה צריך ויכול לכלול גם ביטוח לעמדת טעינה חשמלית המותקנת בחניה הצמודה בטאבו לדירה. זאת מאחר ותקנות הפיקוח על הביטוח משנת 1986 מתייחסות לדירה כמכלול האוגד תחתיו, בין היתר, את מגוון מתקני החשמל השייכים לו וכל אותם חלקים המחוברים אליו באופן קבוע. אך אל תסתמכו על המזל. לכל חברת ביטוח יש מדיניות ונוסחים משלה".