המיסוי על רכבים חשמליים יקפוץ ל־20% בתחילת השנה. האם הביקוש ייעצר?
בספטמבר 2019 פרסמה רשות המסים מתווה מיסוי חדש לכלי רכב "ירוקים" - במרכזו עמדה הפחתה הדרגתית של הטבות מס הקנייה על דגמים עם הנעה היברידית, הנעת פלאג־אין והנעה חשמלית. במסגרתו נקבע, בין השאר, כי בינואר 2023 יעלה מס הקנייה על רכב חשמלי מ־10% ל־20% ובינואר 2024 הוא יעלה שוב, הפעם ל־35%.
ועדת הכספים הייתה אמורה להתכנס ביום שלישי על מנת לנסות לעצור או לעכב את העלאת המס הקרבה. אך בדקה ה־90 הדיון בוטל מטעמי לו"ז, על אף שכבר הוזמנו אליו עשרות מנהלים בכירים מענף הרכב, מענף טעינת הרכב החשמלי ומענף הליסינג, לצד שורה של חברי כנסת ובכירים במשק. לכן, אם לא יהיה שינוי ברגע האחרון - המס צפוי לעמוד על 20% החל משבוע הבא.
עבר מתחת לרדאר
בעת פרסום תוכנית האוצר, המכירות בפלח הרכב החשמלי בישראל היו זעירות, בהיקף של עשרות יחידות בשנה, וכך גם היצע הדגמים בשוק. לפיכך, רשות המסים הצליחה להעביר את המתווה "מתחת למסכי הרדאר" של הציבור ושל הציים הגדולים במשק.
הנחת העבודה הרשמית והמנומקת של מתכנני המתווה הייתה שבתוך מספר שנים תתקדם טכנולוגיית הרכב החשמלי בעולם בקפיצות גדולות, וגם העלויות - בעיקר של סוללות הליתיום - יירדו בתלילות במקביל למעבר לייצור המוני. לפיכך, לא יהיה צורך יותר בהטבות מס ממשלתיות אגרסיביות מכיוון שהעלות של כלי רכב חשמליים תרד ותשתווה לזו של רכבי בנזין ודיזל מקבילים.
אבל הנימוק הזה, כידוע, כבר לא תקף היום. הטלטלה העולמית של מגפת הקורונה הביאה ממשלות רבות בעולם להעניק סובסידיות והטבות מס משמעותיות לרכב חשמלי, כחלק מהמאמצים להמרצת הכלכלות. לאחר מכן הגיעה המלחמה באוקראינה ומחירי הדלק זינקו לשיא. התוצאה היא גל חסר תקדים של ביקוש גלובלי לרכב חשמלי, לחומרי גלם עבור ייצורם וכמובן לליתיום, שהוא מינרל חיוני לייצור סוללות לרכב חשמלי.
וכאשר הביקוש הגואה הזה נתקל בתעשייה שעדיין לא התאפסה על עצמה לוגיסטית בכל הנוגע למעבר לייצור המוני של רכב חשמלי, התוצאה הבלתי נמנעת היא עליית מחירים חדה.
הנה דוגמה אחת: בדצמבר 2021 עמד המחיר הממוצע של ליתיום קרבונט, חומר גלם חיוני לייצור סוללות לרכב, על כ־43 אלף דולר לטון, וזאת לאחר זינוק של כמעט 500% באותה שנה. החודש עמד המחיר של חומר הגלם הזה על קרוב ל־85 אלף לטון.
הנתונים הללו משתקפים היטב גם במחקר עדכני של "בלומברג" שפורסם החודש ומראה כי לראשונה מזה עשור התהפכה ב־2022 המגמה של ירידת מחירי הסוללות לרכב (שנמדדת בדולר לקילוואט־שעה) ומחירי הסוללות עלו.
בשורה התחתונה, בלי קשר לנעשה בישראל, יצרני הרכב נמצאים כיום תחת לחץ כבד להעלות את כלי מחירי הרכב החשמליים שלהם והם מגלגלים את עליות המחיר לדילרים שלהם בכל העולם ומשם לצרכנים. השנה כבר ראינו בישראל מספר פעימות של עליית מחירים בדגמי רכב חשמלי שנבעו מהעלאת מחירי היצרנים והמגמה עדיין בעיצומה.
רק החודש, למשל, העלו BYD ו־GEELY בסין את המחירים של הדגמים החשמליים הנמכרים ביותר בישראל (גיאומטרי C ו־ATTO3) בשיעור של 800 עד 2,000 דולר לצרכן. ההעלאות הללו טרם הגיעו לישראל, אבל אפשר להמר שיגיעו די מוקדם.
לאחר סבב ההתייקרות האחרון המחיר של דגמים חשמליים רבים גבוה כבר היום בשיעור דו ספרתי מהמחיר של דגמים מקבילים עם מנועי בנזין. "כרטיס הכניסה" של לקוחות חדשים לשוק החשמלי עומד כיום על כ־150 אלף שקל לדגם עם שימושיות משפחתית וטווח סביר. כל זה, כאמור, לפני עליית המס שתתרחש בינואר ותביא להתייקרות נוספת של אלפי עד עשרות אלפי שקלים במחירי המחירון של דגמי מפתח חשמליים רבים.
באוצר חושבים אחרת
אך למרות זאת, באוצר וברשות המסים יש מי שחושב שהמיסוי צריך להיות גבוה יותר. "המצב בישראל ייחודי", אמר נציג האוצר איליה כץ בועידת ישראל לעסקים של גלובס לפני כחודשיים. "בהשוואה ל־OECD מחירי הדלק שלנו הם בין היקרים ומחיר החשמל הוא בין הזולים. המשמעות שבמעבר לרכב חשמלי היא עידוד נסועה וכן עידוד רכישת רכבים, בין היתר על חשבון תחבורה ציבורית. זה ישפיע לרעה על הגודש בכבישים ונדרש לתת לכך פיתרון".
הוא הוסיף כי נכון להיום יש בעיית היצע בשוק ואין בעיית ביקושים. לכן, לדבריו, אין צורך בשמירה על הטבות מס הקיימות לרכב חשמלי.
נציגת רשות המסים, מירי סביון, התייחסה גם היא לסוגיה הבוערת. "במצב הקיים, מס הקנייה על רכבים מגיע עד לשיעור של 83%. לרכב חשמלי נקבע שיעור מס מופחת של 10% שצפוי לעלות בינואר ל־20%. ההנחה במס קנייה לרכב חשמלי יכולה להגיע עד לסכום של כ־90 אלף שקל לרכב. זו הטבה מאוד משמעותית, בנוסף לכך שהנסועה ברכב חשמלי אינה מחויבת במס".
סביון נתנה את הדעת גם לאגרת הגודש שצפויה לצאת לדרך ב־2025, ולדבריה לא תהיה הנחה לרכב חשמלי. "גם רכבים חשמליים יוצרים גודש ותאונות. האתגר שלנו הוא לבנות מתווה רב שנתי שיאזן בין מניעת גודש ושימוש עודף ברכבים, אבל לא יהווה חסם לחדירת רכבים חשמליים".
המגמה צפויה להימשך
ועדיין, רוב האנליסטים בעולם תמימי דעים שמגמת ההתייקרות של הרכב החשמלי תימשך לפחות עד אמצע העשור. לכן, ניתן היה להניח שמדינה כמו ישראל, שהציבה ב־2018 יעד למעבר מוחלט של המכירות מבנזין לחשמל (עד 2030) תרצה לשמר את התנופה ולשמר את הטבות המס.
אבל אל תבלבלו את משרד האוצר בישראל עם עובדות ועם שינויים בפרדיגמות גלובליות. מבחינת האוצר קצב המעבר של שוק הרכב הישראלי לרכב חשמלי מהווה איום על ההכנסות העשירות של המדינה ממס קנייה על רכב חדש ומבלו על בנזין.
בתחילת השבוע טרח האוצר להדליף סטטיסטיקה ולפיה ההכנסה הממוצעת של רוכשי הרכב החשמלי מציבה אותם בעשירון העליון. כלומר "מדובר בהטבת מס לעשירים". אבל פה גם טמון כשל לוגי מסוים. אם לטענת האוצר רכב חשמלי הוא "פריבילגיה לעשירים", האם אחרי העלאת המס הוא יהיה נגיש יותר להמונים?
הפוליטיקאים אוהבים לקחת קרדיט על "הגנת הסביבה" ועל הגנת הכיס של המעמד הבינוני, אבל בפועל הכנסות המדינה בקדימות עליונה. אחרי הכל, מאיפה יהיה כסף לחלק?
