סובארו בי.אר.זי: מכונית כמעט סודית שמיועדת למעטים

בי.אר.זי. שלוש אותיות. מכונית אחת. המכורים לדבר קוראים לה "סובארו ברז" וצוחקים, כי סובארו לא מייצרת ברזים, היא מייצרת מכוניות משפחתיות ורכבי כביש־שטח שיש להם הנעה כפולה והנדסת אנוש ייחודית. אבל בי.אר.זי אינה רכב כביש־שטח, היא לא משפחתית, היא קופה ספורטיבית לממש משוגעים לדבר. 

כשסובארו צובעת מכונית בכחול, מדובר בהצהרת מלחמה, מעטים יבינו. אבל כמו עוד הרבה סובארו, המטרה של בי.אר.זי אינה להפחיד, היא דווקא להביא בשורה לעם, להציע להמונים במחיר יחסית שפוי את מה שאחרים מציעים בהרבה יותר כסף. במקרה הזה: נהיגה ספורטיבית. זה לא הדור הראשון של סובארו בי.אר.זי. הדור הקודם פותח ביחד עם טויוטה לפי עקרונות פשוטים מאוד: משקל קליל, איכות גימור ככה־ככה, השקעה בלתי מתפשרת במה שבאמת חשוב: בלגרום למכונית לרקוד דרך פניות, לעשות עם הישבן דברים מגונים אם הנהג רוצה. הדור החדש של בי.אר.זי עושה את כל אלה ואפילו יותר.

איזה יופי, יש לכם סיני. כל הכבוד על הרכב עם השטקר, הייחודיות ראויה לציון. בגרמניה מכוניות סיניות לא מצליחות לחדור, זה כמובן כי הגרמנים עם הב.מ.וו, האאודי והמרצדס שלהם שקיימות עוד מעט מאה שנים לא מבינים דבר וחצי דבר במכוניות, הם כנראה סנובים. ישראל, לעומת זאת, היא מדינה שבה מבינים ברכב, שיש בה מורשת אדירה של הנדסה ומצוינות, דרישה בלתי מתפשרת לקבל מהמכונית תמורה מרבית. בגלל זה אוהבים כאן דרעק, עם מסך גדול. 

בי.אר.זי היא כמעט מכונית סודית, מכונית למשוגעים. בכביש מלא בסיניות חשמליות בי.אר.זי היא כמו בקבוק וויסקי של מזקקה סקוטית חשאית שצריך להתחבא במדף של פפסי קולה, שושנה בין חוחים, משהו עממי ונפלא שרק מעטים יודעים להעריך, משהו שכל מי שמסביבו לא מבין מדוע הוא קיים, מה מהנה בו ולמה בכלל צריך כזה. 

הילוך ראשון: בי.אר.זי יוצאת מהמקום. מוזר, לבי.אר.זי אין הרבה כוח, יש לה מספיק כוח. מישהו בסובארו עשה חישוב: כמה כוח יידרש כדי לנתק את הגלגלים של בי.אר.זי בכל סיבוב מהכביש אבל בלי להשתגע, סתם לרחף קלות על הגבול שבין אחיזה לאיבוד אחיזה. הניתוק הזה מתרחש עכשיו גם באמצע קשת סיבובי המנוע לדקה. תרגום לעברית: בי.אר.זי יודעת לרקוד בכל הילוך. הילוך שני: בי.אר.זי על הגבול בין לשבור אחיזה ובין שליטה. היא לא חזקה מאוד, היא חזקה בדיוק מספיק כדי להיות מרתקת. הבלמים מעולים, לא מתעייפים גם בשיא הטירוף. בי.אר.זי עושה דופק גבוה במנוחה, זה לא הכולסטרול, זה האוטו: כמה מכוניות שמשווקות כיום בישראל מסוגלות לעורר כזאת תחושה בקרב מי שבאמת מבינים? התשובה: מעט מאוד. בי.אר.זי שואגת הילוך ראשון, הילוך שני, הילוך שלישי. בי.אר.זי עושה רעש של סובארו, נחירה כועסת, נהמה זועמת. במדינה שבה אנשים מקדשים את השקט ולא יודעים בכלל שמה שנכנס להם למכונית הוא רעשי רוח ורעשי כביש, עדיף לשתוק ולתת לבי.אר.זי לעשות את העבודה, מערכת השמע גם ככה עלובה. לפחות יש קישוריות, ככה אפשר לראות היכן ניידות המשטרה.

בי.אר.זי נמוכה על הכביש, אין לה יכולת להסיע ילדים קטנים מאחור. גם אין לה יכולת להסיע מבוגרים גדולים מקדימה. לעזאזל, אין לבי.אר.זי מסך גדול, היא לא יודעת איך להשמיע צלילים של נפיחות, אי אפשר לצפות בטלוויזיה במסך שלה. בי.אר.זי דורשת מהנהג פשוט לנהוג, עדיף מהר. מה תעשה עם סובארו בי.אר. זי? תעמוד בפקק עם כולם? התשובה היא כן. כולם יישבו במכונית חסרת אופי ומשעממת ויחטטו באף, כשבי.אר.זי מעניינת גם כשהיא עומדת, זה עניין של תחושות. יש מכוניות שמרגישים אותן מבפנים. יש תחושות שזר לא יבין. 

יש מי שמתרגשים בפקק בנסיעה לכביש שמתפתל מאחורי ערד היישר אל הזריחה, ויש מי שבשעה כזאת ישנים. בישראל כמעט כולם ישנים. הפעולה של המצמד של בי.אר.זי אינה חלקה, כשההילוכים עוברים יש חבטה מאחור. לבי.אר.זי יש שישה הילוכים וידית אחת, מצמד כבד. יש גם גרסה אוטומטית, אולי למי שלא יכול להשתמש ברגליו. קשה לחשוב על סיבה אחרת לרכוש בי.אר.זי שאינה ידנית. ידית ההילוכים כן קצרת מהלך, אבל לא מדויקת. זו לא מיאטה ישנה וטובה. להגה חסרה קצת תחושה, חסר לו פידבק. כשבי.אר.זי מסתערת על סיבוב ודורשת שינוי כיוון באמצע הפנייה, אפשר לשנות עם הדוושות, ההגה הוא המלצה. לחיצה חזקה על דוושת הגז, הישבן מתנתק, הפניה קלה של ההגה לתוך הפנייה, הנה חוסר התחושה הזה, עוד בעיטה לדוושת הגז ובלימה חזקה, בי.אר.זי חוזרת למסלולה. תמרות עשן מאחור, רעש, עצבים, דופק. בי.אר.זי אינה טובה לבריאות.

תא הנוסעים של בי.אר.זי אינו טוב כל כך, כבר אמרנו? המושבים הקדמיים מעולים, תומכים מאוד. מאחור הספסל סמלי. מומלץ לזרוק לפח ואולי להגיע למסלול. איכות הפלסטיק לא להיט, רק סבירה. מערכת הבטיחות מהתקנה מקומית, אי אפשר לנטרל את פעולתה, היא גרועה במיוחד, התקנתה במכונית כמו בי.אר.זי היא עלבון. שקע לגלאי רדאר מסתתר בתוך תא הכפפות. לוקח זמן למצוא. ליד ידית ההילוכים של בי.אר.זי יש כפתורים. הכפתורים שולטים בכיף. בכמה לחיצות אפשר לנתק את בקרות האחיזה של בי.אר.זי ולגרום לה לעשות דברים רעים. מצב מרוץ מומלץ. לחיצה ארוכה יותר על הכפתור מנטרלת את בקרת האחיזה לחלוטין. הגלגלים האחוריים מסתחררים, בי.אר.זי שמחה. אפשר לכתוב שורות על גבי שורות על מידת הדיוק של הדוושות, מידת ההיזון החוזר מהשלדה, האופן שבו ההגה משדר לנהג את מרקם פני הכביש, אבל זה לא משנה באמת: מי שניגש למכונית כדי להגיע ממקום למקום, מי שמתייחס למכונית כמו למברג או למקרר, לא צריך להתקרב לבי.אר.זי, אין בה אפילו טיפה של היגיון למי שרוצה להגיע מנקודה א' לנקודה ב' במינימום זמן ובלי לחייך בדרך. 

מי שניגש למכונית כדי לנהוג בה, אבל באמת לנהוג בה, ליהנות ממנה, להבין אותה ולקיים איתה דיאלוג באמצעות ידיים, רגליים, חוש מישוש וחוש שמיעה, יופתע עד כמה בי.אר.זי היא יצור שמתמסר. אין לה מנוע עם 300 כוחות סוס, היא לא מזנקת ל־100 קמ"ש ב־5 שניות, היא לא צריכה. מעטות הן המכוניות בכאלה רמות מחיר שמיועדות באופן כל כך נקודתי ומובהק למי שנכנס למכונית ונוהג בה מתוך הבנה ברורה שמכונית מיועדת בראש ובראשונה לענג את מי שיודע להוציא ממנה את המיטב. מעטות הן המכוניות שכל כך משמחות לבב אנוש ועושות זאת בלי שמחירן יגיע לרבע מיליון שקל. מעטים הם הלקוחות שבאמת יהיו ראויים לבי.אר.זי, שבאמת יידעו להוציא ממנה את המיטב, שיעריכו את רמות ההשקעה בחוויית הנהיגה. 

לפני כמה שנים לבי.אר.זי היו מתחרות, לא מתחרות דומות ברמת תצורת ההנעה או הביצועים, מתחרות ברמת החיוכים שנהג מהימן אמיתי מסוגל להוציא. כיום אפשר לספור את המתחרות על יד אחת. אולי זו הסיבה שבי.אר.זי מייצרת רגש שמתחיל בהתרגשות, עובר לנוסטלגיה ומסתיים בעצב על כך שמכוניות מסוגה של בי.אר.זי הן זן נכחד. למי שבאמת יודע לנהוג, בי.אר.זי מציעה הנאה נטולת בושה. לכל 99.9999% הנותרים בכבישי ישראל, בי.אר.זי לא תהיה רלבנטית וטוב שכך.

סובארו בי.אר.זי

מנוע: בנזין, נפח: 2,387 סמ"ק. הספק מרבי 228 כ"ס, מומנט מרבי 25.5 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 226 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־6.3 שניות
צריכת דלק: נתוני יצרן 11.3 ק"מ לליטר. נתוני מבחן: 8.2 ק"מ לליטר
בטיחות: 7 כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי 
קבוצת זיהום: 15
מחיר: 230 אלף שקל

אהבנו
התנהגות כביש. פאן פאן פאן
אהבנו פחות

איכות תא נוסעים
מתחרה
מאזדה mx5

לסיכום
מעטים הנהגים בישראל שראויים לה