השבוע מלאה שנה בדיוק למועד שבו קיבלה יצרנית הרכב הקוריאנית סאנגיונג את הגנת בית המשפט הקוריאני לפשיטות רגל, והחלה בהליך לאיתור גורם מסחרי שיהיה מעוניין לרכוש ולשקם אותה.
כפי שפרסמנו כאן לפני כשבועיים, ניסיון הרכישה של סאנגיונג בידי קבוצת משקיעים בראשות יצרנית האוטובוסים החשמליים אדיסון מוטורס כשל, וזאת לאחר שהחברה לא הצליחה להעמיד את סכום הכסף לו היא התחייבה כאשר זכתה בתהליך ההתמחרות מול בית המשפט. מחר (ב') צפויה קבוצת משקיעים שלישית להגיש "מכתב כוונות" לרכישת יצרנית הרכב הקוריאנית, וזאת לאחר שביום חמישי שעבר אישר בית המשפט לפשיטות רגל בסיאול, קוריאה, לבצע הליך חדש של מכירה פומבית של החברה פושטת הרגל.
בחודש ינואר השנה נראה היה שלאחר שנה וחצי של רכבת הרים מסמרת שיער תגיע יצרנית הרכב הקוריאנית הקטנה אל המנוחה והנחלה בידיה האמונות של חברה קטנה אחרת אשר תצעיד אותה אל עידן הרכב החשמלי. אדיסון מוטורס, יצרנית של אוטובוסים חשמליים שממילא התכוונה להתרחב לייצור של כלי רכב חשמליים, רכשה את סאנגיונג מן הנושים שלה לאחר שהתייצבה בראש קבוצת משקיעים והתחייבה לשלם לנושים 249 מיליון דולר, ולהשקיע מאות מיליונים נוספים בתוכנית הצלה של סאנגיונג.
אלא שלאחר שאנשי אדיסון מוטורס הפכו כל אבן בספרי החברה והפקידו בקופת המפרק כ-10% מסכום הרכישה, נראה שקבוצת המשקיעים שלהם התפרקה ובכל מקרה הם לא העבירו את יתרת סכום הרכישה עד למועד הקובע, בשבוע האחרון של חודש מרץ. אגב, עוד קודם לכן התגבשה קבוצה מבין נושי סאנגיונג אשר החלה להתנגד לעסקת הרכישה שנחתמה, וזאת בטענה שאנשי אדיסון לא צפויים לעמוד בהתחייבות שלהם ושתוכנית ההצלה שלהם לא סבירה.
בעקבות אי העמידה של קבוצת אדיסון בתנאי העסקה נאלץ בית המשפט לפשיטת רגל בסיאול להאריך בחצי שנה את המועד האחרון שבו יוכלו סאנגיונג או הנושים שלה למצוא בעלים חדשים ליצרנית הרכב. אנשי אדיסון – אשר מצד אחד לא הצליחו לגייס את הסכום שעליו התחייבו אבל מצד שני, כאמור, כבר הפקידו 10% מסכום הרכישה – ערערו על החלטת בית המשפט לבטל את העסקה שנחתמה איתם, אולם הערעור שלהם נדחה.
פתאום כולם נזכרו
למרבה האירוניה נראה שדווקא לאחר קריסת "עסקת אדיסון" התעורר לחיים מירוץ לרכישת סאנגיונג, וככל הידוע כבר כעת מתמודדים עליה שלושה גופים יותר גדולים וחזקים. לפי דיווחים בקוריאה ישנם שלושה גופים קוריאנים נוספים אשר הביעו עניין בנושא. הסניף הקוריאני של חברת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, אשר ספג ביקורת על קריסת עסקת אדיסון בגלל חוסר היכולת של הקבוצה הזאת לעמוד בהתחייבות שלה, מוסיף לנהל את מכירת סאנגיונג.
אנשי EY הודיעו שכרגע יש שלוש קבוצות שמביעות עניין בסאנגיונג, ושתיים מהן – תאגיד Ssangbangwool אשר בין השאר נחשב לאחת החברות הגדולות לייצור טקסטיל, וקבוצת KG, שעסקיה המרכזיים הם פלדה וכימיקלים – הגישו "מכתבי כוונה" לרכישת החברה. חברה שלישית, שכאמור הודיעה שהיא תגיש מכתב כוונות מחר (ב') היא חברת ההשקעות Pavilion PE אשר השתתפה כבר בסבב הקודם של מכירת סאנגיונג, בקבוצה אחת יחד עם יצרנית הרכב החשמלי EL B&T. אנשי Ssangbangwool טוענים שהשיגו כבר 367 מיליון דולר שנדרשים לרכישה עצמה, ושהם מתכוונים להשיג את סכום הכסף שנדרש כדי להעמיד מחדש את סאנגיונג "על הגלגלים" באמצעות הנפקת החברה בבורסה.
כולם עושים סיבובים על סאנגיונג
בדיוק בימים אלה לפני שנה הוכנסה סאנגיונג להליך של הגנה בחסות בית המשפט לפשיטות רגל, וזאת כמעט שנה לאחר שיצרנית הרכב ההודית מהינדרה – אשר רכשה כ-75% מסאנגיונג בשנת 2011 – הכריזה שהיא לא מתכוונת להשקיע בחברה המפסידה אף לא וון נוסף אחד. מאז נכנסו אנשי סאנגיונג מצד אחד לקיפאון שכלל הוצאה של רוב עובדי ומנהלי החברה לחופשה ללא תשלום, ומצד שני הם נאבקים לפתח דגמים חדשים, בעיקר חשמליים ו"מחושמלים".
אור בקצה המנהרה?
אנשי סאנגיונג הודיעו שהם מקווים לבחור את המציעה המועדפת עליהם עד לסוף חודש יוני, לחתום איתה על עסקה בתחילת חודש יולי ועד לסוף אותו חודש להגיש לאישור בית המשפט את תוכנית השיקום שלה. אם החברה תצליח לעמוד בלוח הזמנים הזה היא תוכל לקבל מבית המשפט אישור לתוכנית הארגון מחדש שלה עד לסוף חודש אוגוסט.
מהינדרה אמנם החזיקה בסאנגיונג במשך עשור, והשקיעה בה סכומי כסף לא מבוטלים, אבל היא גם הרוויחה לא מעט טכנולוגיה מן הקשר הזה. במהלך העשור הקודם החלה מהינדרה לשווק בהודו כלי רכב מתוצרת סאנגיונג, ועל בסיס רקסטון מהדור הקודם היא החלה לבנות במפעלים שלה דגם שנקרא מהינדרה Alturas G4. במקביל, על בסיס 'טיבולי' החלה מהינדרה לייצר ולמכור דגם שנקרא מהינדרה XUV300, והיא גם "שתתה" לא מעט טכנולוגיה קוריאנית נוספת מחברת הבת שלה.
עם זאת, ההודים לכל הפחות השקיעו בסאנגיונג ואף שקלו בשלב מסוים להפוך אותו למותג הייצוא שלהם לארצות הברית, וזה הרבה יותר ממה שעשו הבעלים שקדמו להם. יצרנית הרכב הסינית הגדולה ביותר – SAIC – רכשה בשנת 2004 51% מסאנגיוננג, וזאת ארבע שנים לאחר שסאנגיונג נפלטה מחזקתה של יצרנית הרכב דייהו מוטור שבעצמה פשטה רגל כשלוש שנים לאחר שרכשה את סאנגיונג מפשיטת רגל קודמת. מזכיר קצת את חד גדיא? כנראה שכן (ולמען הנוחות: סאנגיונג הייתה חברה עצמאית, ניצלה מפשיטת רגל על-ידי הממשלה, התגלגלה לידי דייהו, ממנה לכונס נכסים, ממנו ל-SAIC, משם לכונס נכסים, ממנו למהינדרה, וממנה לכונס נכסים).
יחסי העבודה בקוריאה נחשבים ל"מתוחים" באופן כללי, ועובדי סאנגיונג נחשבו לסמן ימני כארגון קיצוני במיוחד, וזה לכל הפחות מה שטענו אנשי SAIC הסינים בתגובה לטענות שהועלו כנגדם לפיהן הם "רק עשו סיבוב" על סאנגיונג כדי לגנוב ממנה טכנולוגיה. בית המשפט בסיאול, אגב, קבע שהסינים נטלו מסאנגיונג טכנולוגיה שפותחה בתמיכת ממשלת קוריאה.
