האבולוציה של שוק הג'יפונים/רכבי פנאי/קרוסאוברים לא עוצרת. אם לפני 30 שנים בתחילת הדרך אלו היו רכבי שטח של ממש ארוזים בעטיפה אטרקטיבית, עם השנים התוכן הלך והתמתן והעטיפה הלכה והקצינה. כך קיבלנו דור נוכחי של כלי רכב שאינם אלא מכוניות סופר-מיני מוגבהות, זה לגמרי יכול להיאמר לגנותן, זה לגמרי יכול להיאמר לזכותן. כך או כך סיאט ארונה היא אחת הנציגות המובהקות של התהליך הזה שבסופו של דבר הינו מכונת המזומנים הגדולה ביותר של תעשיית הרכב נכון לשנים האחרונות.
אצל פולקסווגן העסק נכון שבעתיים, אחרי שהשקיעה 60 מיליארד דולר בפיתוחה, היא הביאה את ענין חלוקת הפלטפורמה המודולרית שלה, עם ה-MQB לדרגת אומנות. סקודה קודיאק בצד אחד וסיאט ארונה שלפניכם מן העבר השני. למעשה היא מייצרת כל כך הרבה מכוניות על בסיסה שאני חושש שלא ירחק היום בו היא תתחיל גם לייצר ריהוט, ביגוד וצעצועי התפתחות על גבי הפלטפורמה הזו.
ניתוח הרמה
במבט מהחזית היה רגע קצר באולם התצוגה של דאבל צ'ק האם אני הולך לכיוון הארונה או האיביזה. למעשה עד קו הדלתות האחוריות שתי המכוניות האלו דומות מאוד. למעט חצאיות הפלסטיק הן אכן דומות מאוד וזה רק החלק האחורי המתרומם בצורה סטיישנית (ובצדק, שכן במידה מסוימת הארונה הוא הוא תצורת הסטיישן של איביזה) ששונה. השורה התחתונה - סופר מיני מוגבהת ומסוגננת במראה במיוחד עם צביעת שני הגוונים. מה שכן, היא לא "קשוחה" בשום פנים ואופן וזה עשוי להיות בעוכריה.
מרווח הפנים טוב מאוד מלפנים. הכניסה והיציאה נוחות מאוד כמעט ללא כיפוף ראש. תנוחת הנהיגה גבוהה ומאפשרת תצפית טובה אבל קורה A המשופעת לאחור תופסת הרבה שטח ראיה. הרוב המוחלט של החומרים פשוטים אבל איכותיים. אין פה סתירה, מדובר בפלסטיק, אבל לא חלול לנקישה. ההגה מצופה עור ונעים לאחיזה ויש טלאי עור מרופד במקום בו המרפק נח על הדלת. רמת ההרכבה מצוינת והנדסת האנוש טובה מאוד. בין חצי קילומטר לקילומטר מהאיסוף של המכונית מערכת המולטימדיה ושאר העניינים מתופעלים בקלות דרך מסך המגע 8 אינץ' הצבעוני והנאה מאוד.
גם מאחור יש די והותר מקום, לרגליים ולראש. אבל גם פה האווירה פשוטה מאוד. לא תמצאו פה כיס בגב המושב הקדמי, משענת יד, דיפון לדלתות או אפילו ידיות אחיזה לנוסעים. לתא המטען רצפה כפולה עם מחיצה קשיחה. הנפח שלו הוא 400 ליטרים ועוד 60 ליטרים מתחת למחיצה. כך שהוא גדול ומרווח מאוד, גם באופן כללי ומשמעותית ביחס לסגמנט שלו, נוח להטענה ושימושי. יש ווי עיגון ורשת מטען שימושית.
ניתוח להצרת היקפים
ככל קבוצת המכוניות הקטנות של הקונצרן, גם סיאט ארונה בגרסה זו מקבלת את מנוע שלושת הצילינדרים בנפח ליטר מוגדש הטורבו. המספרים הם 999 סמ"ק, 115 סוסים ו-20.3 קג"מ. אולם התחושות חשובות יותר, מנוע שלושת הצילינדרים עובד חלק ויפה, אפילו עם פאנץ' ספורטיבי בקצה שלו מבחינת הצליל. בשום שלב אין ממש זכר לרעידות או טרטור ולמעשה אין ממש עדות ממשית שאלו שלוש בוכנות. אלו רק ההתנעות שלו עם מערכת העצור-סע שמעירות אותו בפתאומיות ועל כן כובו בכל תחילת נסיעה.
הוא מזדרז לצאת מהמקום בקלילות וכל עוד פני השטח מישוריים עד עליות מתונות הוא סוחב את 1,210 הק"ג שלו כולל נהג בלי שום רמז להיסוס או בעיה.
למעט בעליות הממושכות בכביש המוביל למונפורט בואך הר החרמון בו היה חסר לו קצת מומנט העסק רץ חלק, בזריזות וקלילות. גם שם, לא מדובר במטרד אלא פשוט בתחושה שעדיף לוותר על העקיפה הזו. מי שעובדת קשה כדי לשמור אותו בטווח האפקטיבי זו תיבת ההילוכים - שמתרוצצת כדי להתאים את ההילוך המתאים. מתרוצצת, אבל עושה את זה בדיוק ורהיטות.
נוחות הנסיעה טובה בבסיסה ותודה למידת הצמיגים השפויה של חישוק 16 אינץ' בחתך 60. היא מתגברת יפה על גדודיות אספלט ושיבושים עירוניים ביחס למכונית קטנה וקלה, ומשתפרת משמעותית עם העלייה למהירות בינונית וגבוהה. אבל שם מתחילים לשמוע קצת רעשי רוח מכיוון המראות.
ימי המבחן הגשומים לא ממש אפשרו בחינה דינאמית כהלכתה של הארונה. מה שכן היה אפשר לקבל ממנה הייתה בהחלט משוב של מכונית שמכוילת היטב, לא מתבלבלת גם בשינויי כיוון וממש לא מתרגשת גם כאשר מגזימים לגמרי. היא גם לא מרגשת חזרה או מעודדת יציאה לאיזה פלמנקו סוער עם הגה חשמלי עמום.
צריכת הדלק בנהיגה מתונה ברובה עמדה על 16 ק"מ לליטר בסוף ימי המבחן.
אחת מנקודות החוזקה של סיאט ארונה בפן הנסיעה היא מערכות הבטיחות עמן היא מגיעה כבר ברמת הגימור סטייל. התראת הסטייה מנתיב וזיהוי תמרורי מהירות נעשה עם מערכת מובילאיי, אבל היא מגיעה כבר מהמפעל עם מערכת ניטור מרחק מלפנים עם בלימת חירום עצמאית, בקרת שיוט אדפטיבית שעובדת טוב מאוד ומגביל מהירות.
הניתוח הצליח
לסיכום, אחרי סיאט אטקה המרשים, גם אחיו הקטן ארונה ברמת הגימור סטייל הנבחנת משאיר אותנו עם רושם חיובי מאוד.
העיצוב החיצוני קצת חלבי אבל בסך הכל נאה, תא הנוסעים עושה טוב את מה שחשוב בתחומי מרווח, הנדסת אנוש ושימושיות ופחות טוב את תחום איכות החומרים. נוחות הנסיעה טובה ברוב המקרים ואין חשש מיכולות המנוע ל-95 אחוזים מהשימושים השוטפים של המכונית הזו. הוסיפו לכך מערכות בטיחות מתקדמות ויש כאן סיבה מצוינת להיכנס לאולם התצוגה של סיאט.
אבל מה עם המחיר? ובכן כאשר כל הפסקה למעלה עוברת דרך הפילטר של תג המחיר 110 אלף שקלים, שזה זול בעשרת אלפים שקלים ואפילו יותר משלל מתחריו הישירים כמו פיג'ו 2008, רנו קפצ'ור או סוזוקי ויטארה ויש סיבה אפילו טובה מאוד למהר לשם. אבל חכו, רגע עם ההזמנה עד שתבדקו את רמת הגימור FR שמוסיפה עוד חופן אבזור עיצוב, נוחות ובטיחות תמורת 5,000 שקלים נוספים ומהווה עסקה עדיפה.
על הצד הטכני: סיאט ארונה סטייל
מנוע, הנעה בנזין, 3 צילינדרים, טורבו, קדמית
נפח 999 סמ"ק
הספק/סל"ד 5,000/115
מומנט/סל"ד 2,000/20.3
תיבת הילוכים כפולת מצמד, 7 הילוכים
ביצועים
תאוצה 0-100 (שניות) 10
מהירות מירבית (קמ"ש) - 182
מידות
אורך (ס"מ) 414
רוחב (ס"מ) 178
גובה (ס"מ) 155
בסיס גלגלים (ס"מ) 255
תא מטען (ליטרים) 400 (460 בשימוש בתא התחתון)
משקל (ק"ג) 1,210
מתלים, בלמים, צמיגים
מתלים קד'/אח' מק'פרסון/קורת מתח
בלמים קד'/אח' דיסק מאוורר/דיסק
צמיגים 205/60 16R
מחיר: 110 אלף שקלים
