הסופר–מיני החדשה של קיה: יפה זה לא מספיק בטוח

אין על אוגוסט. עקרונית, כל עם ישראל נמצא בארץ אחרת, עסוקים בלא להיות בחופש. הם כל הזמן מעדכנים, מדווחים, מתייגים, מצלמים, עושים את מה שעושים מאות אלפים נוספים ומשוכנעים שהם הראשונים. ועם זאת, מעשית הכל פקוק: 22 דקות פקק בין בית שמש לעמק האלה. אולי זה בגלל משאית, אולי זה בגלל מיניוואן, אולי זה בגלל רכבים שעוצרים בצד. מישהו נכנס במישהו. הראשון בלם, השני דיבר בטלפון ללא דיבורית. הגיוני בסך הכל.

קיה ריו מזדחלת בפקק בין בית שמש לעמק האלה. קיה היא מכונית שיודעת איכשהו לעשות קסם קוריאני. קיה ספורטאז', קיה סורנטו, קיה פיקנטו: הן היו כאן לפני עשור. הן היו כעורות ולא נחשקות. היום ההפך הוא הנכון. לפני עשר שנים אף אחד לא ספר את קיה, כיום מדובר במותג מוביל. מלבד מדיניות שיווק אגרסיבית, גם ליצרן יש תפקיד חשוב: מישהו בקיה הבין שניתן לייצר מכוניות טובות, אפילו נחשקות, בלי לחקות אחרים. לייצר אופי ייחודי, ביצועים סבירים, אפילו התנהגות כביש סבבה. זה נכון לגבי רוב הדגמים, לא לגבי קיה ריו. קיה ריו, מכונית הסופר־מיני של קיה, מעולם לא הצליחה לפרוץ את המסגרת של השיעמום. מחד, שוק מכוניות הסופר־מיני הוא אחד השווקים הלוהטים ביותר באירופה, והריו (שמיוצרת, אגב, במקסיקו) כנראה לא הצליחה וגם לא רצתה להתחרות במיטב התוצרת של רנו ופיז'ו ודומותיהן. מאידך, אולי דווקא בגלל זה היו צריכים בקיה להתאמץ יותר, לעצב יותר, להזריק לריו את מה שהזריקו לספורטאז' וגם לפיקנטו, שהדור הראשון שלה מעולם לא שווק בארץ, תודה לאל.

חזרה לקיה ריו: היא נאה, שזה כבר יתרון, הקווים העגלגלים של קיה ריו מן הדור היוצא עברו שיוף, החרטום חודד, הפנסים הקדמיים נאים. יש גם חלונות צד קטנים ודלתות גדולות, טריק שתמיד עובר היטב. ריו החדשה גם נמוכה יותר מהדור הקודם. גם המשקוף נמוך מהדור הקודם. מכה בקודקוד ממשקוף של קיה ריו תוך כדי כניסה כואבת מאוד. קרה פעמיים. מטעויות לומדים.

לא שמעו על מקורי

תא הנוסעים שלה מהווה שיפור ביחס לדור היוצא, אך לא בהכל: קודם כל הוא מרווח. בסיס הגלגלים, כלומר המרחק שבין הגלגלים הקדמיים והאחוריים הוא 258 ס"מ, סנטימטר אחד יותר מהריו הקודמת, אך סנטימטר חשוב: לנוסעים מאחור יש שפע של מקום. גם תא המטען סביר. עם זאת, המושבים קצרים מדי, כך שבין קצה המושב וחלקן האחורי של הברכיים יש הרבה אוויר. זה לא נעים, גם לא באוגוסט. מבחינת אבזור, היא מאובזרת היטב. קודם כל, המתגים והכפתורים מאורגנים היטב. יש בקרת שיוט, יש בקרת אקלים ויש מערכת מולטימדיה מצוינת שמשתלבת היטב בלוח המחוונים. אך לוח המחוונים עצמו עשוי מפלסטיק שחור, מחוספס וזול למגע. ייתכן שלא מדובר כאן בשגיאה של קיה היצרנית. כיום יבואני רכב יכולים לבחור, בין היתר, את מרקם לוח המחוונים, בין שמדובר במרקם זול ובין שיקר. כאן ייתכן שחסכו. בספורטאז' לדוגמה דווקא פינקו בלוח מחוונים נעים ואיכותי.

נקודה קריטית נוספת היא שקיה ריו אינה מצוידת במערכות בטיחות מקוריות. קיה מתגאה בעובדה שבשווקים רבים בעולם קיה ריו מצוידת במערכות שיודעות לבלום, שיודעות להסיט את ההגה. בקיצור, מערכות שיודעות להציל חיים. בגרסה הישראלית המערכות הללו לא קיימות. במקומן מותקנת מערכת מובילאיי, כלומר כזו שלא יודעת כיצד להסיט את ההגה וגם לא כיצד לבלום את הריו יותר טוב מהנהג במקרה של תאונה. בטלקאר, יבואנית קיה, מדגישים שקיה אינה מאפשרת ליבואן לקבל את המערכת בגרסה המיועדת לשוק הרכב הישראלי.

מדובר באותו יבואן ששכנע את קיה לספק את הספורטאז' לשוק הישראלי עם מנוע 1.6 ליטרים, אף שמנוע זה כלל לא היה מיועד לארץ. מדובר גם באותו יבואן ששכנע את קיה העולמית לבצע התאמות מיוחדות בקיה פורטה, מכונית שאינה מיועדת לשוק הישראלי, כך שתתאים לשיווק בישראל. ייתכן שכאשר מדובר באביזרי בטיחות, יכולות השכנוע של היבואן פוחתות. בכל מקרה, בין שמדובר בהוראה שמגיעה מצד היצרן ובין שמדובר בהוראה של היבואנית המקומית, מדובר כאן בעובדה הגורעת נקודות זכות חשובות מהמאזן של קיה ריו. מכונית המוצעת בעולם כשהיא מצוידת במערכות בטיחות מקוריות ובישראל לא, בשנת 2017, שנת שיא של תאונות, דורשת מחשבה צרכנית רבה, אם שווה להתפשר על בטיחות הנוסעים והנהג.

שקטה וחסכונית

הפקק משתחרר, הריו מזנקת. לקיה ריו הקודמת היה מנוע בנפח 1.4 ליטרים. לקיה הריו החדשה יש אותו מנוע, מינוס כמה כוחות סוס. מה שכן, יש לה תיבת הילוכים חדשה, בעלת שישה הילוכים. כלומר המנוע פועל יותר יעיל. ההבדל מורגש. ריו החדשה זריזה יותר, גם שקטה יותר. וגם חסכונית. עם זאת, היא לא ממש מרגישה חזקה. היא גם לא צריכה, היא בהחלט מספקת. עוד נקודה חשובה היא שקיה ריו החדשה מתנהגת הרבה יותר טוב מהריו היוצאת. היא אוחזת בכביש הרבה יותר טוב, היא בולמת יותר טוב, בכל הקשור בגבולות שנדרשים ממכונית סופר־מיני, היא בהחלט נוסכת ביטחון בנהג - שהולך ומתגבר ככל שהמהירות עולה. בסך הכל, התנהגות הכביש של הריו בהחלט מספקת.

שורה תחתונה: בכל הקשור במכוניות סופר מיני, צריך לחלק את השוק לשניים: אלה שיגיעו ללקוחות פרטיים, שרוצים מכונית מאובזרת, איכותית, אפילו סקסית, ואלה שיגיעו ללקוחות המוסדיים, שעבורם מכונית סופר־מיני היא לרוב פשרה בין "רע" ל"רע פחות". במקרה של קיה ריו החדשה, ניכר שהריו ביצעה קפיצת מדרגה משמעותית בכיוון חיובי: היא נראית יותר טוב, היא מרווחת, היא נעימה. עם זאת, יש כמה נקודות שניתן להגדיר כ"מעט מאכזבות", כגון איכות לוח המחוונים - ונקודה אחת שמבחינתנו היא קריטית: היעדר מערכות בטיחות מקוריות שמסוגלות להשתלט בשעת הצורך ולהציל חיים. לכן נכון לעכשיו, הריו מהווה קפיצת מדרגה, אך עם מערכות בטיחות מקוריות היא תהווה קפיצת מדרגה משמעותית.