היום (שלישי) התקיים בוועדת הכלכלה דיון בנושא שכל ישראלי מכיר היטב: הטסט השנתי לרכב. בדיון ניתן היה לקבל את הרושם שמדובר במסע של סבל בלתי נסבל עבור הישראלים, כך שאין ברירה אלא להעניק למאות מוסכים ברחבי ישראל את הזכות לבצע מבחני רישוי למכוניות. למי שלא מבין את האבסורד שבדבר כדאי להסתכל על דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011, שעסק בנושא הזה אבל מזווית אחרת: מבקר המדינה עסק באפשרות שלבעלים של מכוני הרישוי תהיה יכולת להחזיק גם במוסכים שיתקנו את המכוניות. הוא, כמובן, פסל את הרעיון וכמעט הזדעזע מעצם קיומו ומניגוד העיניינים שכרוך בכך.
כעת, במשרד התחבורה לא רוצים לאפשר למכונים לתקן את המכוניות, אלא לאפשר למוסכים לבצע את הטסטים. בדיון נשמעו בעליהם של מכוני הרישוי, נציגי העיריות ונציגי משרד התחבורה שהוכיחו שמה שיש להם ביד הוא רעיון עם מעט מאוד דרכים מעשיות לבצע אותו. הרושם שנוצר הוא שהישראלים סובלים. אין להם מספיק מקומות לעשות טסט לאוטו והטסט הוא דרך של עינויים.
רק מילה אחת לא נשמעה בדיון: "קומבינה". קומבינה ישראלית ישנה וטובה. כשמקשיבים לדיון בוועדת הכלכלה קל לקבל את הרושם שמדובר, אולי, במעבדות לבדיקת רכב, בהן דוקטורנטים להנדסת רכב בודקים את המכונית לפי רשימת סטנדרטים נוקשה וממוחשבת, אלא שבפועל זה לא כך, ענף הרכב לא עובד בצורה כזאת.
בואו לא ניתמם: גם במכוני הרישוי כיום יש קומבינות, אבל במוסכים כנראה שיהיו הרבה יותר קומבינות - אלא אם הענף יחליט לפתע לשנות את פניו, הסטנדרטים המחמירים של משרד התחבורה ייאכפו ביד קשה וכיוצא בזאת קשקושים ושטויות. השורה התחתונה היא שעד כמה שאנחנו רוצים שיעשו לנו את הטסט במוסך, ישראל אינה גרמניה ואינה שוויץ. הטסט השנתי במכון הרישוי הוא הרע במיעוטו וכנראה שאם משרד התחבורה יעביר את האחריות הזאת לידי המוסכים, היקף הקומבינות שאנחנו רואים כיום במכוני הרישוי יראה כמו בדיחה.
