הונדה רבל 1,100: לא הייתי אמור לחבב אותו, אבל...

שושלת הרבל של הונדה הולכת הרבה מאוד שנים אחורה, למעשה לאמצע שנות ה-80, אבל הם מתמיד היו הקאסטומים הקטנים בחבורה. היה להם את המראה הכללי, אבל כמו כל קאסטום בנפח קטן- בואו, אף אחד לא לוקח אותם ברצינות. בישראל אנחנו פגשנו את הרבל לפני כמה שנים בגרסת ה-500 סמ"ק שלו. כמו כל סדרת ה-500 סמ"ק המצליחה מאוד של הונדה - הוא נראה בסדר, וגם נסע בסדר - אבל נעדר כל ברק, ייחוד או אלמנט של כיף והתלהבות.

אבל הפעם הסיפור הוא אחר - הרבל 1,100 הוא האקדוחן החדש בעיירה ועל החגורה שלו תלוי כלי גדול, ובקוטר משמעותי יותר - כזה שכבר שם אותו קרוב מאוד לליגה של הגדולים, כזה שכבר לא צריך לומר בשקט כששואלים אותך כמה סמ"ק המנוע.

העיצוב החיצוני לוקח את כל העקרונות המוכרים של עיצוב אופנוע קאסטום, מזווית המזלג, תנוחת הרכיבה ועד הזנב, אבל אורז את זה לתוך מראה עם טוויסט מודרני, בעיקר עם יחידות התאורה הקדמיות ומיכל הדלק הצר והמפוסל.

בלב שלדת הצינורות (שרק נראית כמו זו של ה-500, אבל עבה יותר) נמצא מנוע ה-1,084 סמ"ק בתצורת טווין מקביל. המנוע עצמו כבר מוכר מאוד ומוערך מאוד מהקדנציה שלו בתוך האפריקה טווין המעולה בפני עצמו. אבל כאן הוא עובר כמה שינויים קטנים כדי להתאים אותו לתפקיד החדש. גלגל תנופה כבד יותר, שסתומי יניקה ופליטה שונים, הוא עם 85.5 כ"ס, כלומר פחות מאשר באפריקה טווין ואלו מגיעים קצת נמוך יותר ב-7,000 סל"ד. המומנט יורד ל-10 קג"מ במקום 10.7 - אבל ב-4,750 סל"ד, הרבה יותר נמוך מ-6,250 הסל"ד של אותו המנוע באפריקה טווין.

התוצאה היא כלי עם הרבה מומנט ויכולת לגלוש החוצה מהמקום באגביות כאשר רוצים לנוע איתו במצב קרוזינג רגוע, ויכול גם לירות את עצמו מהמקום בפראות כאשר מתנפלים על מצב הספורט ועל המצערת. הנפח הגדול שלו מפצה על האופי האנמי של מנועי טווין מקביל, אבל בצליל שלו שרחוק מלהיות מגרה או מתחרה בזה האייקוני של מנועי V אמיתיים - צריך עוד לטפל.

מי שמצטרפת לכל הסיפור הזה של תאוצות חלקות ונעימות היא תיבת ההילוכים כפולת המצמד של הונדה, שגם היא מופיעה באפריקה טווין. במשפט על תיבה כפולת מצמד: מדובר למעשה בתיבת הילוכים רגילה אבל שהעברות בה נשלטות מחשב. ההילוכים עצמם בשני "סטים" של גלגלי שיניים, הילוכים 1,3,5 באחד ו-2,4,6 בשני. סידור העבודה הזה מאפשר לכל הילוך עוקב (בהעלאה או הורדה) להיות מוכן להחלפה בסט הנפרד.

ברוב המוחלט של המקרים היא יעילה, מהירה, חלקה ומדויקת. יש לה רק בעיה אחת - גלישה במהירות איטית. שם הנטייה שלה להעלות הילוכים מהר ככל האפשר אומרת שהיא תמיד מחוץ לטווח היעיל שלה, דווקא כאשר צריך אותו. התיבה מתרוצצת בין הנמוכים מבין 6 יחסי ההעברה שלה, וגם בחירה במצב ה"ספורט" של התיבה לא ממש מצליח להתגבר על זה וחבל, כי עם 1,100 סמ"ק והרבה מומנט הוא בהחלט היה יכול להסתפק בבחירה בהילוך שני או שלישי לטווח המהירויות האלו.

השליטה הידנית מהכפתורים שעל הכידון מאפשרת לתקתק את העסק עצמאית, אבל גם היא מוגבלת כי בסוף הפיקוד האלקטרוני משתלט על העניינים בנקודות קצה. אישית לא ממש התחברתי ללחיצות האלו, זה לא מעניק תחושה טבעית ומצאתי את השימוש היחיד באפשרות הזו לפעמים בהם רציתי בלימת מנוע קלה.

בתוך העיר, למרות המזלג השלוח הרחק קדימה, הרבל 1,100 מתמרן יפה ביחס לקאסטומים. לא תוכלו להשחיל אותו בין טורי מכוניות עומדות בקלות שיעשה את זה אופנוע אדוונצ'ר או נייקד, זווית הצידוד טובה יחסית ובשום אופן אין פה תחושה של כלי מסורבל מדי. אפילו את המבחן של שיכוך מהמורות הוא צולח יפה כאשר מזלג ה-43 מ"מ מלפנים וצמד הבולמים מאחור מסננים מספיק מהשיבושים מלהגיע לישבן הרוכב. כמובן שבתוך העיר יהיו מי שימצאו את תיבת ההילוכים כפולת המצמד כיתרון עצום. פשוט לחיצה על מצב D בבורר ואתם מתנהלים עם גז-ברקס בדיוק כפי שהייתם עושים במכונית רגילה. למעט כמה רגעים של גלישה איטית מאוד בהם התיבה מעט נוקשה בשילוב העדין שאינו חלק כמו שמשתמש מיומן יפיק ממצמד.

היחס לתיבה הזו מחלק את אלו שפוגשים בה ורוכבים איתה לשני מחנות נגדיים. יש כאלו שסוג תיבה כזו באופנוע הוא לא פחות מחילול הקודש ופגיעה אנושה בחוויית הרכיבה עליו, יש כאלו שהיא בדיוק מה שהיה צריך כדי להשאיר אותם על שני גלגלים.

אבל ההפתעה הגדולה יותר והחיוך ממנו מגיע בכביש המפותל. אופנועי קאסטום מצטיינים בעיקר בגלישה איטית מחוץ לבתי קפה, פמפום מנועים עצלים בסל"ד שהוא קצת מעל הסרק על הטיילת, והם ממש טובים בעמידה, רצוי במקומות בהם ניתן להחנות אותם עם מקסימום תאורה והשתקפויות.

במקרה של הרבל, הרגע הראשון שמבינים שהוא פונה אחרת מאוד מגיע ממש ביציאה מתל אביב לכיוון כביש 1, דחיפה קלה בכידון הרחב מייצרת שינוי כיוון מהיר, וכאשר מגיעים לכבישים המפותלים יותר של אשתאול ואז דרומה לכיוון בית גוברין מבינים שזה לא היה חד פעמי, הכלי הזה באמת פונה כמו שמעט מאוד אופנועי קאסטום יודעים לפנות. השילוב עם המנוע הבריא והעברות ההילוכים החלקות והמהירות שלו משתלבים מצוין ביכולות הדינאמיות של השלדה ובסיס גלגלים של 1,520 מ"מ שזה די קצר ביחס לקאסטום.

אז זה לא של- CBR 1000 RR-R SPיש סיבה לחשוש, ממש לא. ככל אופנוע קאסטום הוא בכל זאת סובל ממרווח הטיה מוגבל, תנוחת ישיבה בעייתית שמגבילה את הרוכב מאוד ביכולת לנוע ולשנות תנוחת רכיבה ומחוץ לעיר ברכיבות ארוכות גם עניין מיגון הרוח מתחיל להעיק במהירות של מעל 130-140 קמ"ש. זה בסדר, אתם לא תצאו איתו לרכיבות ארוכות ורצופות, בטח לא עם מכל דלק של 13.6 ליטרים. גם באגף הבלימה בהונדה הסתפקו בדיסק 330 מ"מ בודד מלפנים (אבל עם 4 בוכנות) ו-256 מ"מ בודד מאחור.

הגישה הכללית והראשונית שלי כלפי הרבל 1,100 הייתה פושרת לכתחילה. גם בגלל הרושם שנותר מהרבל 500 וגם כי נו, כאשר מדובר בקאסטומים רף הציפיות לא גבוה לכתחילה. ההפתעה הגיעה ככל שנקפו הקילומטרים ומגלים מתחת לעיצוב אופנוע שהוא לא רק קלישאת מראה, אלא כלי עם יכולות מפתיעות.

האם הוא יצליח להמיר הארליסטים או לקוחות אינדיאן? ממש לא - אין לו פרומיל מהאפיל שיש לכלים האלו ומה שהלקוחות שלהם מחפשים עם כל הכבוד לעיצוב שלו - אותנטי הוא לא. אבל למי שרוצה את המראה הקלאסי שנקרא "אופנוע קאסטום" ימצא בו אותו ולצידו גם את טכנולוגיה מתקדמת שמאוד מאפיינת את הונדה. אבל בעיקר יש בו כלי שמי שיודע מה הוא מחפש יגלה פרטנר מפתיע בשימושיות שהוא מציע ברכיבה יומיומית ואפילו ברמת ההנאה ממנו.

ומי שכבר הולך עם הראש, אז גם בתג המחיר הוא מכין הפתעה עם יחס מפתיע של שקל לאופנוע. הרבל 1,100 מתחיל ב-80 אלף שקלים ותוספת של 8,000 שקלים תקנה לכם את תיבת ההילוכים כפולת המצמד. מה שאומר שהוא גם משאיר הרבה מאוד עודף ביחס למתחרים מהארלי או אינדיאן שמתחילים בקצת יותר מ-100 אלף שקלים.