אור ירוק לרכבל בעיר העתיקה בירושלים: העליון דחה את ארבע העתירות נגד התוכנית

נדחו ארבע העתירות נגד תוכנית הרכבל לעיר העתיקה בירושלים: בית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, דן במאוחד בעתירות שהגישו גורמים שונים בדרישה לביטול התוכנית, וקבע פה-אחד כי דינן להידחות. בכך הוא מעניק אור ירוק למימושה של התוכנית, הכוללת הקמת רכבל באורך 1.4 קילומטרים, עם ארבע תחנות ממתחם הרכבת הישנה בירושלים ועד לשער האשפות.

את העתירות הגישו בין היתר ארגון עמק שווה, ארגון אדם טבע ודין וארגון היהדות הקראית העולמית. העתירות, בכללן, נגעו להחלטות שניתנו לאורך הדרך לגבי התוכנית - מצד הממשלה, ועדת השרים לענייני תכנון, בנייה מקרקעין ודיור והוועדה לתשתיות לאומיות (הוות"ל).

בעתירות הועלו טענות על סמכות הוות"ל לדון בתוכנית; על נחיצות הפרויקט להקמת רכבל אל העיר העתיקה; על סמכות הממשלה לאשר את התוכנית בזמן היותה "ממשלת מעבר" (האישור ניתן בנובמבר 2019, בין הבחירות לכנסת ה־22 והבחירות לכנסת ה־23); סבירות ההחלטות שהתקבלו והבסיס העובדתי להן; היעדר בחינת חלופות כנדרש; הפגיעה הנופית שתיגרם מהקמת הרכבל; הנזק שייגרם לתושבי האזור וסוחרי העיר העתיקה; וכן על כך שתוואי הרכבל המתוכנן חוצה בית קברות פעיל של העדה הקראית.

"צלח מסלול תכנוני ארוך"

ארבע העתירות הוגשו בנפרד על ידי הגורמים השונים, ואוחדו לכדי דיון אחד בפני שלושת שופטי העליון, השופט יוסף אלרון שניהל את הדיון, השופטת ענת ברון והשופט אלכס שטיין.

בראשית דבריו פירט השופט אלרון את המסלול התכנוני שעבר הרכבל, וציין כי הפרויקט "צלח מסלול תכנוני ארוך ואושר על ידי ממשלת ישראל". לגבי המסלול שאושר, הוגשו השגות על ידי כ־50 גופים וגורמים שונים, מרביתם הם גם העותרים בארבע העתירות שנדחו. עוד נציין כי בעקבות ההשגות הומלץ אישור התוכנית על ידי חוקר התוכנית, תוך ביצוע תיקונים מסוימים.

בהחלטתו ציין השופט אלרון: "דומה כי לב ליבו של הטיעון שבפיהם של מרבית העותרים נוגע ל'אי התאמתו' של הרכבל לסביבת העיר העתיקה, ולפגיעה הנופית שהוא יסב לשיטתם. ניתן להבין טענות אלו - מדובר בסוגיה מורכבת, בעלת פנים לכאן ולכאן. תוכנית כגון זו מצריכה איזון עדין עד מאוד בין מגוון רחב של שיקולים, וביניהם שיקולים תחבורתיים, שיקולים כלכליים, שיקולים הנוגעים לרווחת חייהם של התושבים המתגוררים באזור התוכנית ואף שיקולים הלכתיים.

"מטרת התוכנית ראויה והולמת את ערכי המדינה. כל החלטה אשר הייתה מתקבלת בניסיון לפתור את המצוקה התחבורתית הקיימת ולשפר את התשתיות התיירותיות באזור - בין אם היה מוחלט על תגבור קווי 'שאטלים' ובין אם היה מוחלט שלא לעשות דבר, הייתה פוגעת באופן כזה או אחר במאן דהוא. אין פתרון 'מושלם'. ואכן, מוסדות התכנון בהחלט היו ערים לקשיים שבתוכנית ולחסרונותיה ובכל זאת בחרו לקדמה ולאשרה".

השופט אלרון הקדיש התייחסות מיוחדת לעתירת היהדות הקראית העולמית באשר לפגיעה בבית הקברות במקום, ואמר כי "יש ממש בטענת נציגי העדה הקראית לפיה מאחר שהתוכנית קודמה תחילה מתוך הנחה שגויה כי בית הקברות אינו פעיל, בחינת החלופות נעשתה לאחר שהתוכנית כבר 'התקבעה' במובנים מסוימים.

"אולם, בהיעדר חלופה מעשית אחרת, ומשהתרשמתי כי לאחר שהטענה הועלתה וניתן פסק ההלכה הקראי נעשו מאמצים רבים לספק מענה לטענות אלו - אין בכך כדי להשפיע את התוצאה. טוב יעשו נציגי המדינה והעדה הקראית אם ייפגשו בניסיון נוסף לגבש הסכמות אשר יהיה בהן כדי להפחית עוד יותר מן הפגיעה שתיגרם לבית הקברות הקראי והמבקרים בו".

"פרויקט שנוי במחלוקת"

אל החלטתו של השופט אלרון הצטרפו גם שני חבריו להרכב, השופט שטיין והשופטת ברון. האחרונה הרחיבה מעט סביב החלטתה ופסקה כך: "פרויקט הרכבל לעיר העתיקה הוא פרויקט שנוי במחלוקת בקרב אנשי מקצוע ובציבוריות הישראלית. משום רגישות המקום לכתחילה סברתי כי מוטב היה שהפרויקט ישוב ויישקל, ואולם כפי שפירט חברי (השופט אלרון), עד כדי הצדקה להתערבות בהחלטת הגורמים המוסמכים, הדברים אינם מגיעים. כך בראי מבחני הביקורת השיפוטית שאנו מצווים בהם, אך גם מתוחמים בהם".

נזכיר בהקשר זה כי בנובמבר 2021 התבטאה שרת התחבורה השרה מרב מיכאלי נגד הפרויקט - שגובש ואושר לפני מינויה כשרה - וגם לעניין זה נדרשו השופטים, שכן העותרים ציינו בעתירתם את התנגדותה של מיכאלי.

בהתייחס לכך נכתב כי "בדברים אלו, ובדברי השרה להגנת הסביבה שאף היא הביעה הסתייגות מקידום התוכנית, אין כדי להשליך על העתירות שלפנינו - הן מאחר שמעמדה הנורמטיבי של תוכנית מתאר הוא כשל חיקוק, והן מאחר שהמדינה מדברת ב'קול אחד', וקולה שהושמע לפנינו תומך בדחיית העתירות. משכך, ובהינתן שהתוכנית לא בוטלה או שונתה בהתאם להוראות הדין, אין בעמדת השרות שהוצגה כדי להשליך על הכרעתנו".

ראש העיר ירושלים, משה ליאון מסר בתגובה: "אני מברך על החלטת בג"ץ. נמשיך לקדם במרץ את פרויקט הרכבל, שבאמצעותו ניצור מענה תחבורתי לעומסי התנועה הכבדים ונאפשר גישה קלה לכותל ולעיר דוד. כפי שהרכבת הקלה משרתת את כולם כך יהיה עם הרכבל, שיביא עימו בשורה תחבורתית לתושבי ירושלים כולה ולמבקרים בה שייהנו מהפעלתו".