תוספת חשובה לחברת הסייבר הישראלית קראמבה סקיוריטי: ניל שלוס, סגן נשיא פורד ומנהל הכספים הראשי של פורד סמארט מובליטי, מסיים את תפקידו ביצרנית הרכב האמריקאית ומצטרף לחברה הישראלית כחבר עצמאי במועצת המנהלים.
"מה שמשך אותי לקראמבה הוא ההתקדמות המשמעותית שהחברה צברה מול חברות הרכב והספקים הגדולים בתעשיית הרכב", אמר שלוס. "לעתים רחוקות אתה מוצא חברת תוכנה שמצליחה ליצור התקשרויות ישירות עם יצרני רכב וספקים גדולים רבים בו זמנית, ובפרק זמן קצר כל כך. התרשמתי מייחודיות ואפקטיביות הטכנולוגיה של החברה למניעת מתקפות סייבר בכלי רכב, ואני רואה כיצד מספר ההתקשרויות העצום שהחברה צברה יכול להיות מתורגם במהירות להסכמי ייצור. הניסיון והתובנות שלי בתעשייה יאפשרו לי להוסיף ערך מיידי ולסייע לקראמבה להגיע למובילות בשוק".
קראמבה היא חברה צעירה יחסית לחברות סייבר רכב ישראליות אחרות כמו ארגוס, שנרכשה בידי קונטיננטל הגרמנית ב-400 מיליון דולר וארילו שנרכשה בידיNNG ב-80 מיליון דולר. היא הוקמה רק ב-2015, בידי עמי דותן המשמש כמנכ"ל, דודי ברזילי (יו"ר), טל בן דוד (סמנכ"ל מו"פ) ואסף הראל (סמנכ"ל פיתוח עסקי). למרות זאת היא גייסה כבר 27 מיליון דולר ומעסיקה 43 עובדים, רובם במשרדיה בהוד השרון.
"גם אני שאלתי בהתחלה למה צריך עוד חברת סייבר", מודה היו"ר ברזילי. "התחלנו לפעול 3-4 שנים אחרי חברות אחרות, אבל הגענו עם פתרון שונה משלהן. חברות אחרות מעבירות את כל המידע שמגיע לרכב דרך הענן, ושם מסננות ובודקות אותו. המחיר הוא שיש להן התרעות שווא שגורמות להן לחסום מידע לגיטימי לרכב, ושהן תלויות בתקשורת רצופה עם הרכב, שלא בכל מקום שבו ייסע תהיה לו. אנחנו לעומת זאת מתבססים על הגנה על מעבדי המחשבים עצמם ברכב, וזיהוי ניסיונות חדירה ושינוי שלו. אנחנו מצטרפים בצורה שקופה, לא מאטים את תהליך הפיתוח ויכולים להצטרף לפרויקט קרב חדש קרוב לסיום התכנון, ולא בתחילתו".
מה תתרום ההצטרפות של שלוס?
"זה יוצא מהכלל שאדם כזה בחר דווקא בנו מכל ההצעות שקיבל. הוא בא מתעשיית הרכב ומבין את חשיבות הגנת הסייבר. אנחנו באים מרקע טכנולוגי ופחות מכירים את המסורות של תעשיית הרכב, ולא רוצים לעשות טעויות. בעזרתו לא נגיע אליהן בשחצנות או בצורה בוסרית מדי".
המכוניות החדשות שנוסעות כיום על הכבישים מוגנות מפני התקפות האקרים?
"חלקן מצוידות בהגנה בסיסית, אבל בחודשים האחרים התפרסמו ניסיונות פריצה מוצלחים למכוניות במוו ולמכוניות טסלה, למשל, כולל עצירה שלהן מרחוק. אין היום רכב שיש לו הגנה מלאה. כדי שהמכונית האוטונומית תצליח, הצרכנים צריכים להיות בטוחים שהיא מוגנת מפני התקפות כאלה. התקפה אחת מוצלחת עלולה מלבד הנזק הישיר שתגרום, גם לגרום לאובדן אמון בתעשייה כולה, ולעיכוב במעבר לרכב האוטונומי".
