קודם הקו הוורוד, עכשיו M1: הרשויות בשרון שוב מפקירות את תושביהן בפקק

בשבוע שעבר, פורסם לראשונה באתר גלובס, כי משרד התחבורה יבקש ביום שני לפצל את תוכנית קו המטרו M1 כך שחלקו הצפוני יסתיים בגלילות וההמשך צפונה בשתי שלוחות לכפר סבא ולרעננה ייבחן בתוכנית נפרדת. הבקשה הגיעה על רקע התנגדותם של עיריות כפר סבא ורעננה לתוואי - בכפר סבא מתנגדים למיקום הדיפו (מוסך הרכבות) וברעננה למעבר הקו מתחת לשכונה יוקרתית - שיגביל את זכויות הבנייה שלה. עוד ישלמו את המחיר התושבים בהוד השרון, רמת השרון והרצליה.

פיצול הקו הוא מושג "מכובס" לעובדה שבשלב הראשון יקודם המטרו רק עד גלילות. במקרה הטוב, שנים אחר כך הוא יגיע גם לאותן ערים שתושביהם משתמשים בכלי רכב פרטי בשיעור גבוה במיוחד ומתגוררים בשכונות מבוזרות ומפוזרות בתחזית שבה בישראל יתגוררו 18 מיליון בני אדם בשנת 2050. במקרה הגרוע, הקו ימוסמס. וזו לא הפעם הראשונה.

"התושבים עלולים לשלם את המחיר ולהפוך לפריפריה במרכז הארץ"

חבר מועצת העיר בכפר סבא, עילאי הרסגור הנדין, ניסח את המצב טוב יותר מכל מילה שתקראו כאן: "הפיצול נובע באופן ישיר ממחאות של ראשי עיריות בשרון, איש איש וסיבותיו, נגד תוכנית המטרו. בכפר סבא הובילה קבוצה שולית מאבק תמוה ביותר נגד ה'דפו' - המרכז הלוגיסטי וחניית רכבות המטרו שאמור להיבנות משוקע באדמה 260 מטרים מצפון לשכונה הירוקה, מעבר לפארק 80. המאבק התבסס רובו ככולו על דיסאינפורמציה ושמועות חסרות שחר", הוא אמר. לדבריו, "אותה קבוצה תודלקה על ידי תושבים במושבים הסמוכים שחששו מהסתרת הנוף מהווילות שלהם. כעת אנחנו, תושבי השרון, עלולים לשלם את המחיר ולהפוך הלכה למעשה לפריפריה במרכז הארץ".

הנימביזם של עיריות פופוליסטיות בשרון כבר חונק היום את הרוב המכריע של תושביהן בפקק. נתיבי העדפה לאוטובוסים שאמורים היו לעבור ברעננה נתקלו בהתנגדות ראש העירייה חיים ברוידא שרוצה להמשיך ולהקדיש את המרחב הציבורי לנהגי הג'יפים בעירו, גם במחיר של אוטובוסים מזדחלים בפקק ותוקעים את תנועת התחבורה הציבורית במרחב כולו. התנגדויות נוספות היו גם יותר מעשור קודם לכן לקידומו של הקו הוורוד - קו מטרונית שאמור היה לייצר שלוחות תחבורה ציבורית לרעננה ולכפר סבא, גם הוא הוקפא והוחלט לקדם את המטרו במקומו - ששוב נתקל בבעיות. 

בעיריית כפר סבא גם גוררים רגליים בהליך אישורו של מסוף אוטובוסים שאמור לקלוט את התחבורה הציבורית בשרון ולהביא לחשמולה, סמוך לשכונת כפר סבא הירוקה. בד בבד ביקשו לייצר מאותה שכונה "ירוקה" חיבור לרכב הפרטי לכביש 4. ברעננה התנגדו למסוף סמוך לתחנת המטרו תדהר וגררו רגליים ובסופו של דבר הסכימו בטובם. אגב, לא רק בתחבורה, בערים אלו מתנגדים גם למיקומן של מתקני אנרגיה כמו תחנות כוח.

המדינה משחקת משחק כפול

מן העבר השני, המדינה משחקת משחק כפול. במשרד התחבורה מחלקים מדבקת סמיילי עצוב לראשי העיריות, אבל נכנעים בלי קרב. לא רוצים נת"צ? לא יהיה נת"צ. לא רוצים רכבת קלה? לא תהיה כזו, ומה לגבי מטרו? נפצל. את מי מעניש משרד התחבורה - את העיריות או את תושביהן? חוסר היכולת והרצון של משרד התחבורה והעומדת בראשו, השרה מרב מיכאלי, להתעמת - מוביל את התושבים להסתמך על הרכב הפרטי. הוא פוגע גם ביכולת להגביר את זכויות הבנייה בעידן של מדינה מצטופפת, ויפגע בזכותם לנגישות של מי שלא נוסעים ברכב ויש גם "כמה" כאלו בערי צפון המטרופולין המבוססות.

אבל אל דאגה, משרד התחבורה יעזור: חניון ענק יוקם בשפיים (שיתמלא במהרה) וממנו יצאו נתיבי אגרה מהירים (שיתמלאו גם הם במהרה) לעשירי השרון אל תוך הפקק האינסופי של מרכז תל אביב. כדי להקל - כמובן - רמ"י מתכננת יחד עם עיריית רמת השרון כביש חדש שיתמלא גם הוא במכוניות פרטיות ויחבר את שכונת גליל ים בהרצליה לצומת הפיל. המדיניות של משרדי הממשלה בכל הקשור לתחבורה היא מדיניות גם וגם: גם לרכב הפרטי וגם לתחבורה הציבורית, אז למה שמישהו יעדיף אותה אם היא עצמה מוותרת עליה כל כך בקלות?