קרל מארקס קבע פעם ש"ההיסטוריה חוזרת על עצמה, קודם כטרגדיה ואחר כך כפארסה". בעולם הרכב העניינים עובדים אחרת: שמו של דגם שהצליח והפך מיתולוגי יישלף מהמגירות כעבור שנים כדי לנצל את הנוסטלגיה לקידום דגם חדש, ללא קשר מכאני למקור, ולעתים מפלח שוק אחרי לגמרי.
ב-2023 זה יקרה לפיאט 600. זה יהיה השם שיקבל הג'יפון החשמלי החדש שתחשוף פיאט בחודשים הקרובים, וייכנס לייצור סדרתי במפעל שלה בפולין באוקטובר.
בניגוד ל-500e שפותחה על בסיס פלטפורמה עצמאית של החברה האיטלקית, ה-600 מודל 23' יתבסס על פלטפורמת הג'יפונים החשמליים של פיג'ו, סיטרואן ואופל, אחיותיה של פיאט לקבוצת הרכב סטלנטיס.
ה-600 יקבל את הגרסה המעודכנת שנחשפה השנה, עם סוללת 54 קוט"ש וטווח יצרן של מעט מעל 400 ק"מ. צילומי ריגול חושפים קווים שמזכירים מאוד את ה-e500 ומכאן את אלה של ה-600 המקורית.
פיאט 600: 1955-1985
פיאט 600 המקורית הושקה בגרסה 2 דלתות ב-1955, ושנה אחר כך הצטרפה גרסת מולטיפלה מהפכנית עם 2 ו-3 שורות מושבים, 4-6 נוסעים. המכונית שתכנן המהנדס הראשי של פיאט באותן שנים, דנטה ג'יאקוזה, צוידה בהשפעת הפולקסווגן חיפושית בהנעה אחורית ובמנוע אחורי, אם כי מקורר מים, והייתה גדולה, מרווחת ויקרה יותר מה-500 שהושקה שנתיים אחריה. הפלטפורמה שלה שימשה גם את פיאט 850.
במהלך חייה יוצרו ממנה קרוב ל-3 מיליון מכוניות, כולל בספרד בידי סיאט, שייצרה גם גרסת 4 דלתות ל-600 הרגילה, תחת השם סיאט 800. ה-600 האחרונות בגרסאות 2 דלתות ירדו מפסי הייצור בארגנטינה ובקולומביה ב-1982 וביוגוסלביה ב-1985. בשנות ה-90 של המאה הקודמת ייצרה פיאט מכונית עירונית שנקראה סיצ'נטו, 600 באיטלקית, שלא זכתה להצלחה רבה והייצור שלה הסתיים ב-1998.
פיאט 600 החדשה צפויה להגיע לארץ ברבעון האחרון של 2023.
