התאונה המדוברת התרחשה בחודש אפריל 2019 בנתניה בעת שהנבחנת יצאה ממגרש המבחנים ופנתה ימינה. במקום לתת זכות קדימה לרכבים שנוסעים בנתיב, היא לחצה בעוצמה על דוושת הגז והתנגשה ברכב אחר. הבוחן מאידך מעיד כי הוא לחץ על הבלם אך לשווא - הרכב המשיך בנסיעה.
בעקבות התאונה רכבו של המורה ספג פגיעות ושמאי העריך את הנזק בסכום מצטבר של
12,946 שקלים. אומנם למורה יש פוליסת מקיף אולם הגשת תביעה לחברת הביטוח הייתה מייקרת משמעותית את הפרמיה העתידית שהוא ישלם. לאור כך, הוגשה תביעה נזיקית כנגד הבוחן וכנגד מעסיקתו - חברם מילגם שזכתה במכרז חיצוני של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים להקמת ותפעול של מערך מבחנים מעשיים.
על פי חוזה המכרז של משרד התחבורה להפרטת מבחני הנהיגה המעשיים, מחויבת החברה המבצעת את המבחנים (במקרה זה "מילגם") בביטוח המכסה נזקי גוף ורכוש כלפי צד שלישי.
בא כוחו של המורה, עו"ד שחף היימן ממשרד של אסף ורשה טען כי התלמידה מעידה שהבוחן היה עסוק בטלפון בזמן התאונה ובכל מקרה, עצם התרחשותה מלמדת כי הוא נהג ברשלנות, חוסר מקצועיות וחוסר מיומנות. עוד נטען כי מדובר על נהיגה בקלות ראש וחוסר זהירות, תוך התעלמות משאר הרכבים בכביש. העובדה כי לא עצר את הרכב טרם התאונה, מעידה על כך כי לא פיקח על נהיגתה.
מנגד, הטסטר טוען כי אם יש כתובת אליה המורה צריך להפנות אצבע מאשימה - זה לעצמו. לדבריו, מדובר על מעילה בתפקיד שכן התלמידה הוגשה למבחן הרישוי המעשי כאשר אינה יודעת לנהוג או מסוגלת לכך ואינה רשאית להחזיק ברישיון נהיגה . בכך לטענתו המורה סיכן באופן ממשי את חייה ואת שלומם של עוברי הדרך. לטענתו, עצם הגשת התלמידה לטסט מעידה על כך שהוא יודע מידיעה אישית ווידא כי היא מיומנת בנהיגה בסוג הרכב המסוים - אולם לא כך הדבר. באופן בלתי מובן, מציין הטסטר כי הגשת התביעה נעשתה בחוסר תום לב שהרי המורה ציין בהודעתו לחברת הביטוח כי התלמידה לא נתנה זכות קדימה. בכל הנוגע לטענה כי הוא היה עסוק בטלפון בזמן הטסט - זה מכחישה מכל וכל.
לדברי עו"ד שחף היימן: אין עוררין כי התאונה התרחשה ברשלנות הנהגת וכי לטסטר יש שליטה מלאה על הנעשה ברכב. למעשה, הוא הנהג והנטל להוכיח כי מדובר על תאונה בלתי נמנעת - מוטל עליו. באופן תמוה, או שלא - לכתב ההגנה לא צורף הסרטון שתיעד את התרחשות התאונה. החזקה היא כי כל ראיה שתומכת בגרסת הצד השני - תצורף ואם לא כנראה שיש לכך סיבה.