באמצע חודש מאי האחרון נקראו בדחיפות בכירים ברכבת ישראל, משרד האוצר ורשת החברות הממשלתיות למשרדה של מנכ”לית משרד התחבורה קרן טרנר־אייל, במטרה להביא לסיומו את אחד מהאירועים החמורים שנרשמו בשנה האחרונה בחברה הממשלתית — ביצוע עסקה כספית גדולה ללא אישור ותוך הסתרתה מהגורמים הממונים.
השתלשלות האירועים, שנחשפת כאן לראשונה, טרם הגיעה לסיומה, אך בסביבת משרדי הממשלה טוענים כי היא בגדר “הקש ששבר את גב הגמל” בכל הקשור להדחה של מנכ”ל הרכבת שחר איילון שיצאה השבוע לדרך.
תחילת הסיפור בסוף 2017, אז ביקשה הרכבת לממש אופציה לרכישת 54 קרונות נוספים מחברת בובמרדייה הצרפתית, וזאת במטרה להתמודד עם העלייה במספר הנוסעים. הרכבת ביקשה שהעסקה, שהיקפה נאמד אז ב־500 מיליון שקל, תמומן על ידי המדינה ולשם כך יש צורך באישור של ועדת הכספים.
אולם הבקשה של הרכבת נתקלה בקושי: משרדי הממשלה חשבו שהתמחור גבוה מדי והם דרשו הבהרות. ל”כלכליסט” נודע כי הרכבת לא העבירה את ההבהרות ואף דחקה באוצר לאשר את הרכישה באופן מיידי. באוצר סירבו לתת את האישור הבהול ולאחר חודשים של דיונים, במאי האחרון, הסכימו לאשר סכום שיספיק לרכישת 48 קרונות בלבד.
ואז קרה דבר מוזר: האוצר קיבל מהרכבת חשבוניות לתשלום מקדמות עבור העסקה שעליהן מתנוסס תאריך מוקדם יותר מהתאריך שבו התקבל האישור. הגילוי הוביל לתחלופת מכתבים זועמת בין משרדי הממשלה לרכבת, כאשר הראשונים דורשים הסברים והאחרונה טוענת שטופלים עליה האשמות שווא. בסופו של דבר מה שהתגלה לכאורה הוא שהרכבת ביצעה את רכש הקרונות בלי לקבל אישור, שילמה מקדמות מתוך התקציב השוטף שהיא מקבלת מהממשלה והדבר התגלה רק בגלל החשבוניות. בנוסף, ייתכן שעל החברה היה לדווח לבורסה על ביצוע העסקה, אך הדבר לא התרחש.
המימון הועבר בכל זאת
בפגישה במשרדה של מנכ”לית משרד התחבורה ניסו כל הצדדים ללבן את הסוגיה. מפרוטוקול הישיבה שהגיע לידי “כלכליסט” עולה כי משרדי הממשלה נקטו בטונים חמורים כלפי הנהלת הרכבת. במהלך הישיבה נאמר כי “נציגי הממשלה רואים בחומרה רבה את התנהלות החברה במסגרת רכש הקרונות, הוצאת ההזמנה שלא לפי הוראות הסכם הפיתוח של הרכבת, היעדר שקיפות כלפי נציגי הממשלה לאחר הוצאת ההזמנה וביצוע התשלום לספק מתקציבה השוטף של החברה”. אך חרף הטונים האלו, הושגו הבנות בין הצדדים, שהושגו, בין היתר, משום שאיילון לקח אחריות על ההתנהלות הבעייתית של הרכבת: ”לאור ההתנצלות של מנכ”ל החברה, התחייבות ההנהלה לפעול בהתאם להסכם וההתחייבות כי מקרים כאלו לא יתרחשו בעתיד, סוכם כי יועבר לחברה סכום של 100 מיליון שקל”. הסכום יכסה 75% מהמקדמה ששולמה.
על פניו נראה מוזר שהוחלט להעביר לרכבת כסף חרף ההתנהלות הבעייתית שלה, אך בסיכום הדיון מוסברת הסיבה: “לאור הסיכונים שעליהם הצביעה החברה בפעילותה השוטפת שנוצרו כתוצאה מהעברת התשלום לספק ללא גיבוי תקציבי, וכדי לאפשר לחברה מימוש תקין ורציף של פעילותה השוטפת והבטחת מתן שירות מיטבי לנוסעים, וכדי למנוע פגיעה בעובדי החברה ובספקיה כדי להבטיח תשלומי חשבונות ושכר במועד, סוכם בשלב זה כי יועבר לחברה סכום שיכסה חלק מהמקדמה”.
עוד הוחלט כי “משרד התחבורה ומשרד האוצר בתיאום ובאמצעות רשות החברות ימנו רואה חשבון חוקר שיבדוק את התנהלות הרכבת בכל הנוגע לרכש הקרונות, תשלום המקדמה והדיווחים הנדרשים לפי חוק ניירות ערך, וזאת לאור היותה של הרכבת גוף מדווח”. לפי ההחלטה שהתקבלה, רואה החשבון המבקר הוא שיחליט אם המדינה תעביר לרכבת את יתרת הסכום ששילמה כמקדמה — 34 מיליון שקל.
המנכ”ל קיבל בונוס
בחודש מרץ האחרון קיבל איילון בונוס של 67 אלף שקל על תפקידו כמנכ”ל הרכבת. על פניו, עולה השאלה כיצד אושר לו הבונוס, נוכח שלל הגילויים האלו. מקורות בענף התחבורה מסבירים כי בעת שאושר הבונוס לאיילון לא כל הפרטים שנוגעים לרכש הקרונות היו ידועים, ושהפרמטרים שלפיהם אם איילון זכאי לבונוס — כמו השינוי במספר הנוסעים — נקבעו מראש.
רכבת ישראל סירבה להתייחס לידיעה. ממשרד התחבורה לא התקבלה תגובה. מרשות החברות לא התקבלה תגובה.
