"לא עובר יום מבלי שאנו חושפים לא מעט מבוטחים שמנסים להערים עלינו ולהוציא במרמה כספים. זו מכת מדינה", כך אומר ל"וואלה!רכב" גורם בכיר בחברות הביטוח, על רקע נתונים חדשים על פיהם במרוצת שנת 2021 חלה עליה של לא פחות מ- 13% במספר הניסיונות להונות את הביטוח, בהשוואה לנעשה בשנת 2020. הנתונים, שנאספו ע"י פורום הביטוח בלשכת עורכי הדין, שופכים אור על דפוסי הפעולה של בעלי רכבים ישראלים, שרבים מהם הפכו במרוצת השנים, כך מסתבר, לעברייני הונאה. "יתכן כי מדובר על השפעת הקורונה, שהעמידה בעלי עסקים קטנים רבים בפני מצוקה תזרימית", מציינים בפורום את אחת הסיבות לעליה החריגה ומוסיפים כי מדובר על תופעה עולמית "גם באירופה ובארה"ב, מזוהה מגמה דומה של זינוק בניסיונות ההונאה אולם בניגוד לנעשה בחו"ל, שם יש חקיקה ייעודית כנגד תופעה זו, בישראל החוק רפה יותר".
הדינמיקה של הקומבינה
העליה בהיקף ניסיונות ההונאה אינה החדשה היחידה. גם אופן ביצוע ההונאה השתנה, ובמהלך השנה האחרונה חל זינוק בהיקף השימוש שעושים מבוטחים במתווכים לצורך ביצוע העבירה. דודי פרטוק, מבכירי חוקרי הביטוח במדינת ישראל ומנכ"ל משרד החקירות מוקד חקירות ד.ר - מהגדולים בישראל לטיפול בחקירות נזקי רכוש ורכב, מציין כי "אם בעבר, מבוטח שרצה להשבית את רכבו ולמעשה להיפרע ממנו תוך 'מכירת הרכב' לחברת הביטוח היה קושר לצורך כך קשר באופן ישיר עם צד ג', הרי שכיום נוצרים קשרים באמצעות מתווכים".
למעשה, 'הקומבינה' עובדת כך: הרוכש הטוב ביותר שאתם יכולים לאתר לרכב שלכם - הוא חברת הביטוח, שמחויבת על פי חוזה לשלם את שוויו המלא ביום הגניבה, כפי שנקבע במחירון לוי יצחק. מנגד, העמדת הרכב למכירה, כל שכן כאשר מדובר על מכונית במצב מכני או קוסמטי רעוע, תוביל לירידה דרסטית בערכו בשוק ולקבלת הצעות שנמוכות משמעותית מערכו הנקוב במחירון. בהתאם לכך, לא מעט מבעלי רכבים 'פגומים', שמתקשים לאתר רוכש שישלם תמורתם מחיר סביר, מגיעים למוסך פיראטי (מוסך מדרכה) לצורך תיקון או טיפול ומספרים למוסכניק על הבעיה אליה נקלעו. "זה בהחלט יכול להיות גם סוחר רכב שפגשו במקרה, שמציע הצעה 'משתלמת': "למכור" את הרכב לחברת הביטוח במחיר מחירון. לצורך כך, פונה בעל המוסך הפיראטי לגורם נוסף שדואג להעלים את הרכב. "לכאורה כל הצדדים מרוצים", מציין פרטוק, "המתווך גוזר עמלה, בעל כלי הרכב שרצה להיפטר ממנו, מדווח על אירוע ביטוחי, בגינו הוא מקבל תגמולי ביטוח מחברת הביטוח, שהיא למעשה הגורם היחיד שמפסיד".
בנוסף הוא מסביר כי לא רק קושי למכור את הרכב מהווה מניע לביצוע תרמית כזו "אנו רואים גם לא מעט מקרים בהם מבוטחים נקלעו למצב כלכלי קשה בעקבות הלוואה שנטלו לצורך מכירת הרכב, שבוחרים לנקוט בטקטיקה כזו".
"תאונה" בהזמנה
"יש מלא עבודה, לא חסר ברוך השם, עושים כסף טוב", אומר לנו גורם שמכיר מקרוב את עולם התיווך בגניבת רכבים "תגיד לי אתה מה עדיף - להתלכלך עם העברה של הרכב לסוחר או להביא אותו למתווך שיעשה עבורך את כל העבודה השחורה. ברור שזה יותר טוב, ככה אין פחד עליך".
עבודת התיווך לא מסתכמת רק בהשבתת כלי הרכב אלא גם במציאת גורם שיגרום לתאונה מכוונת, שתסב לו נזקים בשיעור גבוה על מנת שזה יוכר כאובדן גמור, מה שיוביל לתשלום תגמולי ביטוח למבוטח. במקרה הזה, השיטה עובדת כך: רכב שנגרמו לו נזקים בשיעור של יותר מ - 60% מוגדר 'כטוטאל לוס', מה שמחייב את המבטחת לשלם למבוטח את שוויו ביום קרות התאונה. לפיכך, אותו מתווך מאתר בעל משאית או טנדר גדול, שיפגע במכוון ברכב הפרטי ויסב לו נזקים משמעותיים. "בעליו של הרכב הפוגע מקבל בנוסף לתשלום ההשתתפות העצמית בעקבות התאונה, גם תשלום נוסף, מה שהופך את העיסקה עבורו למשתלמת", מסביר פרטוק. לדבריו, עין בלתי מזויינת שתגיע לזירה, תחשוב כי זו זירה אותנטית של תאונה. המעורבים, ממקמים את הרכב בפוזיציה שמשווה לאירוע נראות של זירה תאונתית רגילה, אבל חקירה מדוקדקת של כלל ההיבטים חושפת לא פעם את קשירת הקשר".
ההסתייעות במתווכים יוצרת לחברות הביטוח קושי ראייתי, שמעמיד אותן בפני מצב לא פשוט, מציין עו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין. לדבריו הקושי נובע מכך שאם בעבר, היה פחות מורכב להוכיח כי קיימת היכרות מוקדמת בין בעל הרכב והגנב או שהשניים קשרו קשר לביצוע העבירה, הרי שכיום, בשל השימוש במתווך, נותק הקשר בין השניים, מה שיוצר לחוקרי הביטוח ולחברות אתגר לא קטן. "זו בהחלט בעיה אך עובדה היא שעל אף ניתוק הקשר בין שלוש הצלעות באותו משולש, חוקרי הביטוח מצליחים בלא מעט פעמים להביא הוכחות כי התקיימו שלושת היסודות המצטברים שהגדירה הפסיקה בסוגיית הוכחת טענה לכוונת מרמה: מסירת עובדות בלתי נכונות או כוזבות, מודעות של המבוטח לאי הנכונות או לכזב של העובדות שנמסרו וכוונה להוציא כספים שלא כדין על יסוד העובדות הבלתי נכונות או הכוזבות".
עבודת חוקרי הביטוח מניבה כאמור לא אחת ראיות שמעידות על כוונת מרמה, מה שמוביל לדחיית התביעה, אולם עדיין - על פי הערכה של גורמי מקצוע, היקף הונאות הביטוח בישראל בתחום הרכב מגיע למאות מיליוני שקלים בשנה. כיצד שני נתונים אלו מתיישבים גם יחד? חלק בלתי מבוטל מהדיווחים על אירועים תאונתיים או על גניבות רכב, לא מועברים לחקירה מסודרת בחברת חקירות, אלא מטופלים ונבדקים ע"י חברת הביטוח, "החורים במסננת שלה הרבה יותר גדולים", מציין פקיד תביעות באחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל. לדבריו זו פונקציה של סכום: נזק בהיקף קטן יחסית יטופל לרוב במסגרת החברה או באמצעות בירור של שמאי, שמעריך את גובה הנזק בלבד. הוא לא מבצע פעולות חקירה.בנוסף נבחנת גם תכיפות הגשת התביעות. ריבוי תביעות ידליק נורה אדומה. אך זה לא מסתיים בכך, יש עוד היבטים שנבדקים שיכולים להוביל להעמקת הבירור ולפתיחת חקירה. כך למשל, תיאור מתמיה של נסיבות המקרה.
וכאמור, תופעת הונאות הביטוח היא תופעה שהיקפה הולך וגדל בעולם, אולם בישראל המצב עוד חמור יותר יחסית למדינות אחרות כמו ארה"ב ומדינות אירופה, עקב תרבות של אי ציות ואי גילוי נאות לרשויות החוק, מסביר פרופ' אסף מידני, דיקן בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו, במסגרת מחקר רחב היקף שערך בנושא. לדבריו, הגורמים העיקריים שמאיצים את התופעה היא החקיקה בישראל, שאינה מספקת הרתעה מספקת, ואכיפה לקויה. כך למשל, בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביטל לאחרונה את הרשעתו של אדם שדיווח למשטרה בכזב על שהמשאית שלו נגנבה במטרה לקבל כסף מהביטוח. השופטים בערעור התייחסו לנתוניו האישיים ותרומתו לחברה, "ההליך אינו נקמני, יש לעודד אפשרויות חרטה במהלך מעשה עברייני", ציין השופט. במקרה האמור, תחילה, בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע את הנאשם במסגרת הסדר טיעון במסירת ידיעה כוזבת על עבירה מסוג פשע, וגזר עליו 6 חודשי מאסר על תנאי ו-100 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ), אולם ערעורו לבית המשפט המחוזי נתקבל, תוך שהשופט מציין כי מדובר על אזרח שמשרת במילואים במג"ב, שם הוא מגלה מסירות ודוגמה אישית, מגייס מתנדבים ליחידה ולפני כשנה אף קיבל תעודת הערכה. "זו דוגמה ליד הרכה של המדינה בטיפול בעבירה זו" אומר מנהל מחלקת תביעות בחברת ביטוח גדולה.
בחוק העונשין הישראלי אין התייחסות ספציפית לעשיית הונאת ביטוח ולכן מומלץ לקדם תיקון חקיקה בנושא", מציין פרופ' מידני במחקרו. לדבריו, ניתן לראות כי בישראל רמת הענישה יחסית נמוכה משאר מדינות העולם, כך שההרתעה בנושא זה חלשה". עוד הוא מציין כי ההרתעה הנמוכה מפני ביצוע עבירות שכאלה היא תולדה גם של העובדה כי מדובר בבית משפט השלום שמהווה סמכות משפטית נמוכה מבחינה היררכית.
אולם בכך לא מסתכמת הביקורת של פרופ' מידני, שמוסיף כי במדינות רבות עורכים קמפיינים ופעולות הסברה לציבור בכדי להגביר את מודעות הציבור להשלכות השליליות הנובעות מהונאות ביטוח, חומרת התופעה והעונשים הצפויים בגין עבירות אלו, ככלי חשוב ולצמצום מימדי התופעה. מנגד, הציבור בישראל מתייחס לעבירות של הונאת ביטוח באופן סלחני, ולכן יש צורך להגביר את מודעות הציבור בנוגע לאי המוסריות של דיווחי כזב לביטוח ועל השלכות התופעה על הציבור בכלל, כמו למשל העליה בפרמיות ביטוח.
לדברי גיל סלומון , סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל באיגוד חברות הביטוח : "המדינה לא עושה די על מנת לצמצם את היקף תופעת הונאות הביטוח, שפוגעת במישרין בקהל המבוטחים בישראל, שרובו, ישר דרך. אנו קוראים לכלל הגופים ובכללם משטרת ישראל והמפקח על הביטוח : שלבו ידיים וקדמו חקיקה מתאימה לצורך התמודדות עם בעיה זו".
