עובדי המדינה מקבלים הטבה של אלפיים שקל בחודש - וזה מה שהיא עושה למצב בכבישים

ההסדר להחזר החזקת רכב במגזר הציבורי מעודד רכישת רכבים והתניידות פחותה בתחבורה ציבורית. כתוצאה מהזכאות להחזר הוצאות רכב, עובדי ענף המינהל הציבורי - הכולל את כלל משרדי הממשלה ומרבית עובדיו זכאים להחזקת רכב - מחזיקים יותר רכבים ורוכשים פוליסות ביטוח רכב רחבות ויקרות יותר.

תוספת כלי הרכב הפרטיים בכבישים שניתן ליחסה להתניית רכיב השכר בבעלות על רכב מוערכת בכ-9,200 רכבים עבור העובדים בענף מינהל ציבורי בלבד. החזר הוצאות רכב נפוץ גם בחלקים נוספים במגזר הציבורי, בהם חברות ממשלתיות והשלטון המקומי ולכן ההשפעה הכוללת ככל הנראה גבוהה יותר - כך עולה מסקירה שמפרסמת הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, בנוגע להשפעה של החזר הוצאות רכב במגזר הציבורי. "הסדר זה, המתמרץ עובדים להחזקת רכב פרטי, תורם לגודש בכבישים וכרוך בהשפעות שליליות כגון רעש, זיהום, ובלאי בתשתיות. להשפעות אלו השלכות כלכליות ובריאותיות ברמת המשק", כותבת הכלכלנית הראשית.

על פי נתוני אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, כ-80% מהעובדים במשרדים ממשלתיים זכאים להחזר הוצאות רכב ושוויו הכספי של רכיב ההוצאות הקבועות, לרבות ביטוחים ואגרות, נע בין 1,400 ל- 2,500 שקל ובממוצע עמד במשרדי הממשלה בשנת 2019 על כ-2,000 שקל בחודש. שוויו הממוצע של רכיב ההשתתפות בהוצאות המשתנות על שימוש ברכב עומד על כ- 533 שקל לחודש.

אגף הכלכלנית הראשית בחן את ההשפעה של רכיב שכר הרווח במשרדי ממשלה ובחלקים נוספים במגזר הציבורי לפיו עובדים זכאים להחזר על הוצאות רכב קבועות (הוצאות אחזקה קבועות, ביטוח רכב ואגרה שנתית), באופן שמותנה בבעלות על רכב, ברכישת הביטוחים ובתשלום האגרות. שווי רכיב זה עמד בשנת 2019 במשרדי ממשלה על ממוצע של כ-2,000 שקל לחודש.

הבדיקה מעלה כי העסקה בענף מינהל ציבורי, הכולל בין היתר את העובדים במשרדי הממשלה, מעלה את ההסתברות של משק בית להחזיק לפחות רכב אחד בכ-0.4%-0.7%. מהסקירה עולה, כי הקשר בין השניים מגיע לשיא בקרב עובדים בחמישון ההכנסה האמצעי, עבורם העלייה בהסתברות להחזקת רכב נאמדה בכ-0.8%-0.11. הקשר חלש יותר בקרב משקי בית ברמות ההכנסה הגבוהות.

מבדיקה של כלל ענפי המשק עולה עוד, כי השתתפות המעסיק בהוצאות רכב או מתן רכב צמוד מתואמת עם עלייה בהסתברות להתניידות למקום העבודה ברכב פרטי בכ-0.18%. עם זאת, לא נמצאה עדות לכך שבהינתן בעלות על רכב, היקף הנסועה של בעלי רכב בענף המינהל הציבורי גבוה יותר מאשר היקף הנסועה מבעלי רכב המועסקים בענפים אחרים.

עוד מצאה הכלכלנית הראשית כי העובדים במגזר הציבורי מרשים לעצמם לרכוש ביטוחים יקרים יותר ומקיפים יותר מרגע שהם זכאים להחזר עליהם כחלק מתנאי שכרם. מהסקירה עולה, כי עצם הזכאות להחזר על הוצאות הביטוח מובילה להוצאה עודפת של הזכאים על ביטוחי רכב, בפרט בקרב רמות ההכנסה הנמוכות. נמצא, כי הזכאות להחזר מעלה את ההוצאה על ביטוחי רכב בקרב בעלי רכב בחמישון התחתון בכ-16%. השפעה זו יורדת עם עליית ההכנסה ונובעת במידה רבה מרכישה מוגברת של ביטוחי רכב מסוג מקיף בקרב הזכאים בהשוואה למי שאינם. סך ההוצאה העודפת על ביטוח רכב במשק בית טיפוסי שבו ישנו מפרנס במינהל הציבורי, נאמדת בכ-400 שקל בשנה.

עומסי התנועה הולכים וגדלים באופן משמעותי

הסקירה נערכה על רקע עומסי התנועה בכבישים שהולכים וגדלים באופן משמעותי בשנים האחרונות, דבר הגורם לאובדן זמן יקר ולהשפעות סביבתיות שליליות ובריאותיות הכרוכות בעלות כלכלית למשק. העלות הגבוהה העלתה צורך בהפחתת השימוש בכלי רכב מזהמים, בין היתר באמצעות צמצום מספר המכוניות הפרטיות בדרכים. כבר ב-2015 קבעה הממשלה יעד להפחתת הנסועה הפרטית (קילומטרז' ברכבים פרטיים) ב-20% עד שנת 2030. מגפת הקורונה הביאה לשינוי מסוים בדפוסי הניידות, כאשר מצד אחד התגברות אפשרויות העבודה מהבית והירידה בפעילות הכלכלית הפחיתה את הביקוש לנסיעות באופן כללי, אך מנגד החששות הבריאותיים הביאו להפחתה מסוימת בשימוש בתחבורה ציבורית ובנסיעות שיתופיות, בהשוואה לרכב פרטי.

לא ברור איזו מגמה תתחזק, אך הפחתת הגודש התחבורתי בישראל מהווה מטרת מדיניות משמעותית.

הסקירה של אגף הכלכלנית הראשית באוצר התמקדה בעובדים בענף מינהל ציבורי, לגביהם נמצא כי הם נוטים להחזיק מספר רב יותר של רכבים, בהשוואה למועסקים ברמת הכנסה דומה ביתר ענפי המשק. השאלה שנבחנה היא האם מגמה זו נובעת מהסדר הנפוץ במגזר הציבורי, המותנה בבעלות על רכב, בגינו זכאים העובדים להחזר הוצאות אחזקה קבועות, ביטוח רכב, אגרת רישוי, גילום מס הכנסה וגילום ביטוח לאומי.

בענף המינהל הציבורי מועסקים כ-370 אלף עובדים המהווים כ-50% מכלל עובדי המגזר הציבורי, אך הסדר החזקת הרכב נפוץ גם בחלקים במגזר הציבורי שאינם מוגדרים כענף מינהל ציבורי ובהם חברות ממשלתיות ובמידה פחותה יותר גם במערכת ההשכלה הגבוהה, בשלטון המקומי ובמערכת הבריאות ועל כן במציאות השפעת הסדר על החזקת רכב פרטי יכולה להיות מוכפלת פי 3 ויותר מהנתונים שנמצאו בסקירה.

2,000 ישראלים מתים בשנה מזיהום אוויר

על פי נתוני ארגון ה-OECD, התנועה בכבישי ישראל כיום היא פי 3.5 מממוצע ה-OECD וקצב הגידול המהיר של האוכלוסייה בישראל עלול להכביד אף יותר על גודש התנועה בישראל. בנוסף, מספר הקילומטרים שנוסע רכב פרטי גבוה בישראל ביחס למדינות ה- OECD , זאת מאחר שרבים מתניידים לעבודה באמצעות רכב פרטי (על פי דוח הארגון מ-2020). לגודש התנועה ולזיהום התחבורתי הנובע ממנו השפעה גם על בריאותנו מאחר שהגורמים המזהמים נפלטים בגובה פני הקרקע וסמוך למקומות בהם נמצאים בני אדם, בעלי חיים וצמחייה, וזאת בהשוואה לזיהום הנפלט מארובות גבוהות של מפעלי תעשייה. לפי אומדן שהציג ארגון ה-OECD (ב-2020) כ-2,000 אנשים בישראל מתים כל שנה כתוצאה מזיהום אוויר.

במבט כולל, לפי ההערכה בדוח ה-OECD סך ההשפעות החיצוניות של השימוש בכלי רכב בישראל בגין זיהום אוויר, גודש תנועה, רעש, תאונות דרכים, בנייה ואחזקה של תשתיות ועלויות חניה חינמית, מסתכמות בכ-6% תוצר, כאשר זיהום אוויר ועומס בכבישים הם הגורמים המשמעותיים ביותר. על פי הכלכלנית הראשית באוצר, עלויות אלה נחשבות לגבוהות שכן במדינות האיחוד האירופי עלות ההשפעות החיצוניות של רכבים הן כ-4% תוצר בלבד. מדו"ח מבקר המדינה בנוגע למשבר התחבורה עולה (משנת 2019) עולה כי הגדלת שיעור השימוש בתחבורה ציבורית בישראל באחוז אחד בלבד שקולה לחיסכון של 400 מיליון שקל בשנה.

הכלכלנית הראשית באוצר התייחסה בסקירה גם לנתוני הסקר החברתי (משנת 2018), הכולל, בין היתר מידע לגבי דפוסי התניידות לעבודה לפי מאפיינים שונים, יחד עם מידע באשר להשתתפות של המעסיק בעלויות על אחזקת רכב או מתן רכב צמוד. לפי הסקר, הסדרים מסוג זה נפוצים יותר בענפי מינהל מקומי, ציבורי וביטחון (41%), אספקת חשמל ומים (37%), שירותי בריאות ורווחה (14%) וענף הבנקאות והפיננסים (11%).

על פי נתוני הסקר, השכיחות של הסדרים אלה עולה ברמות השכר הגבוהות והזכאים נוטים להתנייד פחות בתחבורה ציבורית ולהחזיק מספר רב יותר של רכבים. כך למשל, רובם של הנהנים מהשתתפות באחזקת רכב (87%) מתניידים ברכב פרטי לעבודה לעומת 58% אצל מי שאינם נהנים מההשתתפות. הסקר לא העלה הבדלים בדפוסי התניידות בין עובדי ענפי המינהל המקומי, ציבורי ובטחון ועובדי יתר הענפים בקרב הזכאים להסדר.

אחד ממרכיבי השכר במגזר הציבורי הוא החזר הוצאות קבועות בגין בעלות על רכב. כ-80% מהעובדים במשרדים ממשלתיים זכאים להחזר הוצאות במסגרת ההסדר, המותנה בבעלות על רכב, רכישת ביטוחים ותשלום אגרות. גובה ההחזר הממוצע עמד בשנת 2019 על כ-2,000 ש"ח לחודש.

בשורה התחתונה מעלה הסקירה, כי העסקה בענף מינהל ציבורי הכולל בין היתר את העובדים במשרדי הממשלה, מעלה את ההסתברות להחזקת רכב בעד 0.7% - נתון שאולי נשמע זניח אך בפועל מתורגם לבעלות על כ-9,200 רכבים נוספים בקרב העובדים בענף. השפעה משמעותית יותר זוהתה בקרב משקי בית המצויים במרכז התפלגות ההכנסות, והשפעה נמוכה יחסית נמדדה ברמות השכר הגבוהות. מהנתונים מסתמן כי בעלי רכבים הנהנים מההסדר אינם מתאפיינים בהוצאות גדולות יותר על דלק בהשוואה לבעלי רכבים שאינם נהנים מההסדר, ולא נמצאה אינדיקציה בקרב אותם בעלי רכבים לנסועה מוגברת כתוצאה מההסדר. לעומת זאת, נראה גם כי ההסדר גורם להוצאה מוגברת על ביטוחי רכב בקרב עובדי המגזר הציבורי. עוד מלמדים הנתונים כאמור שמשקי הבית שבהם מפרנס בענף מינהל ציבורי, נוטים לרכוש פוליסות ביטוח רחבות יותר ביחס למשקי בית דומים להם המועסקים במגזר הפרטי. ההוצאה העודפת על ביטוח רכב נאמדה בכ-400 שקל בשנה, בממוצע, למשק בית.