נתוני מכירות הרכב השנה: המדינה ממשיכה להרוויח והצרכנים מפסידים

אתמול (ד') נחשפו ב"כלכליסט" נתוני משרד התחבורה שמסכמים את מכירות הרכב בישראל במחצית הראשונה של 2022 ביחס ל-2021 ול-2020. הנתונים מרתקים ומצביעים על מגמות ברורות שאליהן הולך ענף הרכב הישראלי במכירות רכבים לפי סוג הנעה: היברידי, בנזין, פלאג אין, דיזל וכיוצא בזאת.

באקלים העולמי הנוכחי לא ניתן למדוד מכירות רכב מסוגים ספציפיים במונחים "יבשים" של שנה מול שנה ולטעון שיש "זינוק במכירות של רכב חשמלי" או "נפילה של דיזל", זאת מכיוון שכל שנה שעוברת על ענף הרכב הישראלי היא שנה גדושה באתגרים. בשנה אחת יש מגיפה, באחרת מלחמה באוקראינה שמפילה את אספקת הסוללות לרכב חשמלי, ובאחת אחרת משבר שבבים עולמי שמשבית מפעלים - כל שנה ו"ברכותיה" שמשבשות את ענף הרכב העולמי בכלל והישראלי בפרט. לכן השוואה של מספרים אבסולוטיים פחות רלוונטית כאשר בשנה אחת נמכרות בישראל כמעט 300 אלף מכוניות ובשנה שקדמה לה, ענף הרכב הישראלי לא הגיע אפילו ל- 220 אלף מכירות. 

ההשוואה הנכונה יותר היא של סוגי רכב מתוך הקבוצה הכוללת, כלומר כמה אחוזים מתוך הקבוצה מהווה סוג רכב מסוים. כאן יש חדשות מאוד מעניינות, לא רק מבחינת רוכשי המכוניות בישראל אלא גם מבחינת רשות המסים. 

הנתונים אינם משקרים: מכוניות חשמליות, פלאג אין הייבריד ומכוניות היברידיות עלו בהיקף המכירות, בעוד שמכוניות בנזין ודיזל ירדו. כך, מכוניות חשמליות מהוות 5.7% מסך המכירות במחצית הראשונה של השנה הנוכחית, בעוד שבמחצית הראשונה של 2021 היוו 2.5% מסך המכירות. מכוניות פלאג אין הייבריד היוו 6% מסך המכירות השנה, בעוד שבשנת 2021 היוו 4.1%. מכוניות היברידיות היוו 21% מסך מכירות הרכב בישראל, לעומת השנה שעברה בה היוו 19.6%. 

בבנזין ובדיזל החלק היחסי של המכוניות מתוך הסך הכולל ירד: כך, במחצית הראשונה של השנה הנוכחית מכוניות בנזין תפסו 51% מסך המכירות, בעוד שבשנה שעברה תפסו 56%. והדיזל: 15% השנה, 17% בשנה שעברה. מגמת הירידה במכוניות שאין להן סיוע חשמלי ברורה. אבל כדי להסביר עליה במכירות של מכוניות מסוגים מסוימים נדרש היגיון כלכלי. ודווקא את ההיגיון הכלכלי הזה קשה למצוא. 

הכלל בישראל פשוט: כשהמכונית מקבלת הטבת מס המחיר שלה נהיה עממי, יש הנחות לציי הרכב – ויש מכירות נאות כפי שהוכיחו המכוניות ההיברידיות. אבל דווקא כאן – זה לא בהכרח המצב. במקרה של החשמליות – רוב הדגמים הפופולריים רחוקים שנות אור ממחיר עממי ורשימות ההמתנה רק הולכות ומתארכות, כך שאת העליה ניתן להסביר בכך שמדובר במכוניות שקונה מי שיש לו, לא מי שמודאג ממחירי הדלק. לראיה, כפי שפורסם השבוע ב"כלכליסט, המלאי של טויוטה bz4x – החשמלית ה"עממית" של היצרנית היפנית שמחירה התחיל ב-230 אלף שקל נחטף כולו, לטסלה שעולה בקלות מעל 200 אלף שקל ממתינים חצי שנה ועוד הזרוע נטויה. 

בפועל כמובן שאי אפשר לעשות זבוב מפיל: עם כל הכבוד לכותרות, בישראל לא מכרו השנה אפילו 10,000 מכוניות חשמליות – ולכן ההייפ עוד מובן,. בישראל יש הרבה יותר מ-10,000 איש שיכולים לקנות מכונית במעל 200 אלף שקל. אבל הרישומים של משרד התחבורה כוללים עוד אנומליה מעניינת: מכירות ההיברידיות כלל לא ירדו. נהפוך הוא. חלקן אפילו עלה. כיצד? יש לכך כמה הסברים.

למרות שיבואני הרכב חיסלו דגמים והעלו מחירים בינואר, מאסות אדירות של מכוניות היברידיות יובאו ארצה בחודשי 2021 האחרונים לפני עליית המס וכעת משתחררות לשוק. מעבר לכך, מחירי הדלק שמזנקים "מוודאים" שמכירות ההיברידיות ימשיכו לפרוח למרות שמדינת ישראל העלתה את מס הקנייה.

מעבר לאלה, גם מכוניות הפלאג אין הייבריד עלו כאשר עולה כי חלק ניכר, למשל קיה ו-MG, מגיע לציי הרכב. הסיבה לכך היא הטבת שווי השימוש שמקבלים המשתמשים בהנחה שהם מחברים את הרכב לשקע ולכן מכוניתם מתנהגת חלק מהזמן כמו חשמלית. כאן קיימת בעיה אחרת: ברשות המסים רצו בעבר לבדוק האם בכלל רכבי פלאג אין הייבריד של מחזיקי רכב צמוד מתחברים לשקע. הבדיקה הזאת נגנזה ונעלמה.

אבל מה שיותר מרתק, הוא מה שלומדים ברשות המסים: מסקנות על התנהגות צרכנים ועל היכולת של ענף הרכב להכניס כספים למדינה. המסקנות הן קודם כל שאפשר בהחלט להעלות את מס הקנייה על מכוניות חשמליות בינואר הקרוב כי אחרי הכל, הרוכשים מתנפלים בכל מקרה ולא מדובר כאן במוצר עממי - אז שישלמו. 

לגבי המכוניות ההיברידיות, גם כאן רשות המסים לומדת לקח חשוב: מס הקנייה עלה? לקונים זה לא ישנה. מדינת ישראל אפילו השתמשה הפעם ב"נשק שובר שוויון" שרק סייע לה: היא העלתה את מחירי הדלק לרמות כמעט היסטוריות - ואז שלחה את הצרכנים לקנות את המכוניות החסכוניות ההיברידיות – אחרי שהעלתה עליהן את מס הקנייה בינואר האחרון. והפלאג אין הייבריד? גם המס על מכוניות אלה יעלה בינואר הקרוב אבל זה לא מה שחשוב. מה שחשוב היא העובדה שעד שנת 2025 ימשיכו מחזיקי מכוניות פלאג אין הייבריד ליהנות מהטבת שווי שימוש נדיבה. והמשמעות היא שגם כשמס הקנייה על מכוניות אלה יעלה בינואר – תהיה דרישה למכוניות כאלה מצד מחזיקי רכב צמוד. וזה אומר שגם מכוניות אלה ימשיכו להיות סחורה חמה – ולהכניס כסף למדינה במיסוי גם אחרי שמס הקנייה על אלה יתייקר. 

כך שבסופו של דבר, לא משנה אם מדובר בבנזין, בדיזל, בהיברידי או בחשמלי: מדינת ישראל תמיד מרוויחה והאופן שבו הקלפים מסתדרים בשוק הרכב פחות פועל לטובת הצרכן ויותר לטובת הקופה.