מחירי הביטוח לרכב מטפסים, ועלות ההחזקה של מכונית מזנקת לשיא

מחיר ליטר בנזין (95) זינק בחודש יוני לשיא של 9 שנים והגיע ל-7.72 שקל. גם המלחמה באוקראינה, שמכבידה על עלויות הייבוא של חלקי חילוף, הופכת כל ביקור במוסך ליקר יותר. נוסף לשני אלה הפקקים הולכים ומתארכים וגוררים אחריהם יותר תאונות דרכים (יותר ביקורים במוסך) ויותר שימוש בדלק ולאחרונה נוספה לשורה התחתונה בחשבון החזקת הרכב עוד התייקרות שנראה שרק החלה - עלות הביטוחים.

ענף הרכב הוא אחד מענפי הביטוח התחרותיים ביותר, כשמספר החברות המתחרות על כל רכב עומד על 14, גם כמוציאים מהמשוואה את ה"פול" אותו מסבסדות כל החברות יחד (לביטוח נהגים עם פרופיל מסוכן, בעיקר אופנועים) ואת שירביט שנרכשה אשתקד על ידי הראל. למרות התחרות העזה, על פי נתוני Wobi, במהלך השנה האחרונה, ממאי 2021 למאי השנה, התייקרו ביטוחי החובה והרכוש בשיעור של כ-12%.

בסוכנות הביטוח הדיגיטלית טרם ניתחו את הנתונים באופן מלא, אך מדובר בהמשך ישיר לנתוני אפריל והם אף גבוהים יותר מארבעת החודשים הראשונים של 2022. מנתוני מדד Wobi לחודש אפריל עולה כי באותם ארבעה חודשים פוליסות ביטוח רכב התייקרו ב-5.4% בממוצע. זהו גידול של 7% במחירים ביחס לאפריל אשתקד. בתוך חודש אחד, בין מרץ לאפריל, מחיר ביטוח לדגם הונדה JAZZ לדוגמה עלה ב-10.5%, ביטוח יונדאי I-10 עלה בכמעט 10% וביטוח עבור מיצובישי אאוטלנדר התייקר ב-9.4%.

800 מיליון שקל הפסד סך הכל

ההתייקרויות, שהחלו למעשה לקראת אמצע השנה שעברה, באו לידי ביטוי היטב בדוחות של חברות הביטוח שפורסמו בשבועיים האחרונים. חברות הביטוח גבו ברבעון הראשון של השנה פרמיות בביטוחי רכב בהיקף של יותר מ-4.7 מיליארד שקל, עלייה של כ-2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

הדוחות הכספיים הבהירו שמבחינת חברות הביטוח מדובר בענף הפסדי. כדי לכסות על ההפסדים, עליהן לייקר את הפרמיות בעשרות אם לא במאות שקלים. על פי הדוחות, 14 חברות הביטוח סיימו את הרבעון הראשון של השנה בהפסד מצרפי של כ-800 מיליון שקל, כאשר 510 מיליון מגיעים מביטוחי רכב רכוש וכ-295 מיליון מביטוחי רכב חובה. זאת לעומת רווחים של 247 מיליון שקל בביטוחי הרכוש ברבעון המקביל אשתקד ו-34 מיליון שקל בביטוחי החובה.

הסיבות: מהמלחמה באוקראינה לפקקים

ההפסדים הללו נובעים מכמה סיבות. הראשונה היא עליית השכיחות בתאונות כתוצאה מהגדלת הנסועה שכולנו מרגישים כשאנחנו עומדים בפקקים, ועברה אף את שכיחות התאונות ב-2019, טרום הקורונה. בנוסף, עלות החלפים התייקרה כתוצאה מהמשבר בשרשרת האספקה שהחלה עם פרוץ הקורונה והחריפה כשהחלה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, כאשר גם שווי הרכבים עלה בשיעור של 10% לרכבים חדשים ו-15% למשומשים. וכשאין חלפים בנמצא עולה גם שיעור גניבות הרכב, כשגורמים בשוק מעריכים שאלה התגברו ב-50% לעומת השנה שעברה. יתר על כן, אם פעם גנבת רכב עלתה לחברת הביטוח 60 אלף שקל, היום היא עולה לה כ-80 אלף שקל.

כל הגורמים הללו הביאו לעלייה בתביעות שהובילו בתורן לעלייה בתשלומי ביטוח הרכוש. בהקשר לנושא התביעות, בשוק הביטוח יש גם המציינים שבתי המשפט החלו לאחרונה לפסוק סכומי פיצוי גבוהים משמעותית מאשר בעבר, שגורמים אף הם לגידול בהפסדים.
נדב שרייבמן, מנהל מחקר ואנליזה ב-Wobi: "ניתן לראות כי חברות הביטוח עברו רבעון מאוד קשה עם תוצאות חיתומיות לא טובות. הפרמיות בכל החברות לא משקפת את הסיכון וכאשר מבטחי המשנה משנים את החשיפה שלהן, חברות הביטוח עצמן חוטפות הפסדים, והרווחיות שלהן נפגעת".

המהלך באוצר לבלימת ההתייקרות

על מנת לצמצם את ההתייקרות של מחירי החלפים, הוקם לאחרונה צוות בין משרדי הכולל נציגים ממשרד התחבורה, רשות שוק ההון, רשות התחרות ואגף תקציבים באוצר. הוא בחן שינוי בחישוב השומה כך שזו תיקבע לפי מחיר השוק ולא לפי המחיר ברוטו של החלפים, מה שיכול להשפיע לטובה גם על מחיר הביטוח.

באשר לביטוחי החובה, כאן חברות הביטוח כפופות לתקרה נוקשה מצד רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אשר מתירה להן תעריפי ספר בגובה של 90% לכל הפחות מתעריפי הפול. כך לדוגמה אם תעריף הפול עומד על 1,000 שקל לדגם מסוים, חברות הביטוח חייבות להציע אותו לפחות במחיר של 900 שקל. "בגלל התעריפים של הפיקוח ובגלל ההפסדים של הפול (שכאמור מבטח בעיקר נהגים שחברות הביטוח נמנעות מלבטח), התחום הזה הפסדי, ובחודשים האחרונים הוא גם לא נהנה מהפיצוי של השקעות בשוק ההון כפי שהיה בשנים האחרונות. ואז, כשגם ביטוחי רכב רכוש הפסדיים ולא יכולים לסבסד את ביטוחי החובה, הענף כולו הופך להפסדי והוא יעבור טרנספורמציה בעתיד הקרוב", מעריך בכיר בתחום.

בכיר אחר ציין כי החלטת בית המשפט העליון באוקטובר 2020 לפיה אופניים חשמליים אינם כלי רכב מנועי, הביאה גם היא להפסדים בביטוחי החובה. הסיבה לכך היא שכל תאונה בה מעורבים אופניים או קורקינט חשמליים, ואלה רק מתגברות משנה לשנה, נחשבת כפגיעה בהולך רגל, וככזו היא מועמסת על ביטוחי החובה, בניגוד לנזקים שנגרמים בתאונה בין רכבים הנכללת בביטוחי רכוש (למעט הפגיעות בגוף).

לכך יש להוסיף תוספת של 3.33% שהתווספה בינואר לסכום שמחויבות חברות הביטוח להעביר לקופות החולים מתוך הפרמיות שהן גובות מהמבוטחים בגין טיפול בנפגעי תאונות דרכים, המשולמים באמצעות חברת הביטוח הממשלתית קרנית. בינואר 2023, יעלה גם התעריף שמשלמות חברות הביטוח לביטוח הלאומי בשל תביעות בגין תאונות דרכים, כך שהסוף לא נראה באופק

התביעות מתרבות והופכות יקרות יותר

אפשר להבין עד כמה ביטוחי הרכב היו הפסדיים ברבעון הראשון באמצעות חישוב ה-CLR - המאפשר למדוד את היחס בין סך הפרמיות שגבתה חברת הביטוח לבין סך התביעות שהיא שילמה, העמלות לסוכנים והוצאות הנהלה וכלליות. על מנת שחברה לא תרשום הפסד בתחום פעילות מסוים, ה-CLR שלה צריך להיות נמוך מ-100%, כלומר הפרמיות יהיו גבוהות מהתשלום למבוטחים וההוצאות יחד.

אולם מבט על נתוני הרבעון הראשון מגלה כי אין ולו חברה אחת הנמצאת ב-CLR נמוך מ-100%, כאשר הממוצע הענפי הוא 128%. ליברה היא החברה עם התוצאות הבעייתיות ביותר במדד הזה, עם יחס של 168%.

תיאורטית, כדי להפוך את התחום לרווחי - ובהנחה כי שוקי ההון לא יפצו בזמן הקרוב על ההפסדים החיתומיים (כתוצאה מפעילות הביטוח), שרשרת ההפצה לא תשתחרר באופן פתאומי, ושיעור התאונות לא יצטמק דרמטית בקרוב - החברות יבקשו לייקר את הביטוחים בסכומים שיביאו לשיפור משמעותי ביחס ה-CLR.

לפי שעה אף חברה לא פנתה לרשות שוק ההון בבקשה לייקר את תעריפי הספר, כך שייקור הפרמיות יגיע על חשבון ההנחות שנותנות החברות על מנת להיות תחרותיות באמצעות סוכני הביטוח או המוקדנים שלהן, והוא בא לידי ביטוי לא רק ברכישת ביטוח חדש, אלא גם בניסיון לשמר את הלקוחות הקיימים.