בוגרי בטר פלייס: "יש נחמה בידיעה שהמאמץ שלנו ממשיך לשאת פירות"

עשור לאחר הקמת בטר פלייס וחמש שנים לאחר קריסתה, דומה ששמה עדיין מציף רגשות מעורבים. מצד אחד, החלום הישראלי לנפץ את תקרת הזכוכית ולפרוץ לעולם. מצד שני, אקורד הסיום הצורם, השבר ואכזבה.

התערובת הזו עולה בשיחה עם כמה מבוגרי בטר פלייס שהתברגו בינתיים בעמדות מפתח בתעשיית הרכב.

לפרטים על ועידת כלכליסט בתערוכת הרכב בפריז INNOVATECH2018 לחצו כאן

"החזון אמנם לא התממש עד הסוף, אבל בטר פלייס הביאה לצמיחת ענף האוטו־טק בישראל והשפיעה על המהפכה התחבורתית בעולם", אומרת מיכל וקרט וולקין, ד"ר לפיזיקה המנהלת כיום את תחום החדשנות וההשקעות בסטרט־אפים מתחום הרכב החכם בליר ישראל. 

חברת ליר (Lear Corporation) נוסדה ב-1917בדטרויט והיא אחת מיצרניות מערכות הישיבה הגדולות בתחום הרכב ופועלת גם בתחום המערכות האלקטרוניות לתעשיית כלי הרכב. וקרט היא האחראית על שיתופי הפעולה וההשקעות בסטארט-אפים הישראלים. היא מתמקדת בעיקר בסטארט-אפים שעוסקים ברכבים חכמים ובינה מלאכותית ומחפשת להשקיע בעיקר בכאלו שמנסים לשפר את בטיחות הנהיגה, להוסיף נוחות ושירותי עזר לנהג ומנסים להפחית את הפקקים.

"חלק גדול מהעבודה בארץ היא להכיר את הסטארט-אפים באופן אישי, להבין את הטכנולוגיה שלהם ולהחליט במה להשקיע", מספרת וקרט. "עד היום בחנו כבר מאות חברות אוטו-טק בישראל ואנחנו מעוניינים להשקיע בעיקר בתחומי הסייבר, התקשורת, החיישנים החכמים וטכנולוגיות שונות לרכבים אוטונומיים וחשמליים". וקרט הצטרפה לבטר פלייס כשהיתה בחיתוליה, ב־2008, וניהלה את תחום הסוללות. "תמיד התגאיתי להימנות עם המייסדים, שותפה לחזון ששואף להבטיח עתיד טוב יותר, ללא תלות בנפט".

גם מייקל גרנוף, שליווה את בטר פלייס מכתיבת תוכנית העבודה של שי אגסי ב־2007, דרך תפקיד אחראי מדיניות האנרגיה, ועד הצבעה כחבר דירקטוריון בעד חיסול החברה ‑ שותף לתחושת הגאווה. "הייתי מעורב בהרבה היבטים של הפעילות", הוא מספר, "אבל את רוב מרצי הקדשתי לניסיון ללחוץ על הממשל האמריקאי להשקיע

פרויקט שרצה לעשות טוב

גרנוף החל את דרכו כיועץ כלכלי של ביל קלינטון כשזה היה מושל ארקנסו, ובהמשך ייסד את הקרנות מניב מוביליטי ופנומנה. "רבים מייחסים חלק מכוחה של ישראל בניידות העולמית לבטר פלייס" הוא אומר, "וכיום הרבה עובדים לשעבר עושים עבודה חלוצית בחברות סטארט־אפ, במרכז של ג’נרל מוטורס בהרצליה ובאובר. יש נחמה בידיעה שהמאמץ שלנו עדיין נושא פרי".

גם עמית ניסנבאום, מנכ"ל הסטארט־אפ טקטייל מוביליטי, מתגעגע לימיו בבטר פלייס כמנהל תחום השותפויות האסטרטגיות. "בסך הכל המוניטין של בטר פלייס חיובי: היא נתפסת כפרויקט שאפתני שרצה לעשות טוב בעולם והביא הרבה חדשנות טכנולוגית ועסקית. ההשתייכות לבטר פלייס היא יתרון הרבה יותר מחיסרון, והנסיון שם נתן לי המון ידע וקשרים".

את השיחות עם השלושה אנחנו מקיימים לקראת ועידת "כלכליסט" שתתקיים בפריז בראשית אוקטובר, במסגרת תערוכת הרכב הדו־שנתית מונדיאל דה ל'אוטומוביל (Paris Motor Show). השנה תכלול התערוכה לראשונה ביתן מיוחד, מונדיאל.טק, שיוקדש לטכנולוגיות ניידות ורכב, וירכז את החברות החשובות בעולם בתחום. במסגרת זו תזכה מדינה אחת, ישראל, למעמד של אורחת כבוד ותציג טכנולוגיות וחדשנות פרי פיתוחה. כחלק ממעמד זה תזכה ישראל, ב־2 באוקטובר, ליום ועידה מיוחד שיוקדש לטכנולוגיות החדשניות שמפותחות בה ולחיבור בין יזמים ישראלים למשקיעים ולשותפים בחו"ל.

במסגרת הוועידה ייחשף רשמית גם המיזם החדש של ניסנבאום, טקטייל מוביליטי, המפתח מערכת שמאפשרת לרכבים אוטונומיים "להרגיש" את תוואי הדרך כמו נהג אנושי כדי לשפר את הבטיחות ואת חוויית הנהיגה. "הרבה חברות מספקות יכולת 'לראות' את הכביש", מסביר ניסנבאום, "אבל אנחנו מספקים יכולת למשש ולהרגיש אותו ‑ אם יורד גשם או שלג, אם יש קרח או רוח". יתרונו של המוצר של טקטייל מוביליטי נעוץ בהיותו מוצר תוכנה טהור, שלא זקוק לשום חיישנים יעודיים. "אנחנו יודעים

לדלות נתונים שכבר נאספים ממילא, לנתח אותם באמצעות בינה מלאכותית ודרכם לקבל את התחושה".

להיות סבלני ומחובר לקרקע

אילו לקחים למדו בוגרי בטר פלייס מכישלון החברה, שיאפשרו להם להצטיין בתפקידם הנוכחי? השלושה משיבים בזהירות. "למדתי שדרושה סבלנות", אומרת וקרט, "לתעשיות ענק לוקח זמן ללמוד איך לעבוד עם חברות סטארט־אפ ולהניע תהליכים. זה בולט בעיקר בתחום הרכב, שבו ההטמעה של רעיון חדש אורכת בין שלוש לחמש שנים, לפני שלב הייצור". לדבריה, במסגרת תפקידה בליר היא מנסה להעביר את המסר הזה לסטארטאפיסטים ישראלים ולעזור להם לעבוד עם ענקיות הטכנולוגיה.

ניסנבאום יוצא מפרשת בטר פלייס עם מוסר השכל קצת אחר: "צריך ללמוד ללכת בצורה מושכלת על הגבול העדין שבין לשחק בגדול ‑ להיראות כמו חברה גדולה שהיא חלק מהמשחק של 'הגדולים' ‑ לבין להיות שמרן במידה מסוימת ומחובר לקרקע ולמציאות".