אין יותר "אדוני השופט": בקרוב נהגי ישראל ישלמו יותר קנסות בחסות הדיגיטציה

מחר (ד') תתכנס ועדת הכלכלה במסגרת כנס הקיץ כדי להכין לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להפרות תעבורה מנהליות. מאחורי השם המעט מסובך ממתין מהלך שצפוי להשפיע ישירות על כל נהג שייתפס על ידי שוטר תנועה או על ידי מערכת אכיפה אוטומטית. מטבע הדברים, עבריינים יצטרכו לשלם על מעשיהם, אבל החקיקה הנוכחית עשויה להפוך לא מעט נהגים בישראל לעבריינים כמעט בעל כורחם וגם להוציא מהם כסף - במהירות.

מה הן הפרות התעבורה המנהלתיות?

מערכת המשפט התעבורתי בישראל נמצאת במצב של כמעט קריסה. הבעיה היא העובדה שהנהגים בישראל יודעים את זכויותיהם וחלק מהם (אם כי לא הרוב) בוחרים לשכור את שירותיו של עורך דין תעבורתי ולגשת לבית המשפט כדי להמתיק את עונשם. השיטה החדשה עתידה לייצר מהפיכה אמתית באופן השיפוט של עברייני תנועה, לגרום להם במקרים רבים פשוט לוותר על עורך דין, אם בכלל יוכלו לקחת כזה – ולאפשר למדינת ישראל לשפוט את העבריינים במהירות, באמצעים שלא ניתן להפריך את מהימנותם – וגם באופן שיאפשר למערכת להוציא הרבה יותר כסף מנהגים.

מה מסתתר מאחורי השיטה החדשה?

התשובות נמצאות בדו"ח מיוחד שהוגש ב-2020 למשרד המשפטים על ידי צוות שהוקם בשנת 2018 בראשו של נשיא בית משפט השלום בירושלים אביטל חן, ונשיא בימ"ש השלום במחוז חיפה, אינאס סלאמה, בכדי לבחון את העברת חלק מעבירות התעבורה המסווגות כעבירות "ברירת משפט" למסלול משפטי מנהלי. הנתונים בדו"ח מטרידים: מדי שנה נפתחים בממוצע 140 אלף תיקים תעבורתיים והעומס רק ילך ויגבר. 

הדו"ח מפרט גם כמה מסך העבירות הן כאלה שניתן לגשת עליהן לבית המשפט ולדרוש להישפט. בשנת 2019, מצוין כי מתוך 1,311,278 דוחות – 1,207,705 היו מסוג "ברירת משפט". נכון לאותה שנה, היו בישראל 11 בתי משפט לתעבורה שהעסיקו 43 שופטים – מה שממחיש את מידת העומס. הדו"ח ממחיש גם כמה מצלמות א 3 הצליחו "לתרום" למצבת דוחות התעבורה. המספרים של דוחות התעבורה שעולים מהמסמך מטרידים גם הם: בשנת 2019 – הפיקו שוטרי ישראל ואמצעי האכיפה האלקטרוניים לא פחות מ-1,156,373 דוחות. מתוך כל הדוחות – 153,564 היו כאלה שהופקו על ידי מערכת מצלמות א3. אבל כמה נהגים רצו להישפט בסופו של דבר? התשובה נכון לשנת 2019 היא 141,923. ולמרות שפחות משליש מהנהגים רצו להישפט – נוצר עומס על בתי המשפט.

כיצד ניתן להתמודד עם העומס?

התשובה לפי הצוות הייתה להפוך עבירות תעבורה מסוג ברירת משפט ל"הפרות תעבורה" (לתחום המנהלי). ממסקנות הוועדה עולה כי: "דו"ח תנועה במסלול המנהלי ישקף החלטה מנהלית לקנוס את הפרט בסכום כסף מסוים ובנוסף בנקודות במקרים הרלוונטיים, וזאת בשל קיום ראיות מנהליות לכך שהפר את נורמות התעבורה שייקבעו בכללים או בחקיקת משנה כנורמות מנהליות". רשימת העבירות הללו כוללת נהיגה במהירות מופרזת, נסיעה בנת"צ, אי חגירת חגורת בטיחות וגם שימוש בטלפון סלולארי.

מה יקרה לנהגים שיירצו לערער על מר גורלם?

כאן נכנסות העברות ה"מנהליות". תזכיר החוק, שהדיונים בו יתקיימו השבוע, מפרט כיצד יטופלו מי שיבחרו להישפט. התהליך מזכיר סרט נע לטיפול בעברייני תנועה. כך לדוגמה: "ניהול ההליך יתבצע באמצעות מערכת מחשבים שבאמצעותה פועל בית הדין ומתנהלים הליכי הערר; בית הדין יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה על דרך הגישה למערכת המקוונת" או בשפה פשוטה יותר: נהגים שיירצו להישפט יצטרכו להסתפק בצפייה בשופט באמצעים דיגיטליים. 

גם במשטרה יחזיקו מאגר מידע מקיף אודות נהגים שביצעו עבירות: לפי הנוסח שעולה השבוע להמשך דיון,תחזיק המשטרה במשך עשר שנים (בגיר) או שש שנים (קטין) במידע אודות העבירה (אשר מוגדרת כעת כהפרת תעבורה), מועד תשלום הקנס, גובה הקנס וכיוצא בזאת. כל המידע הזה אודות נהגי ישראל יוחזק במאגר של משטרת ישראל – אשר ישמש גם למקרים עתידיים בהם לדוגמה נהג יבצע עבירה פעמיים – מה שבחלק מהמקרים יאפשר הטלה של קנס מוגדל – או לסירוגין הנהג ייכנס למאגר הנהגים שמוגדרים כ"נהג מועד"- כלומר עבריינים סדרתיים.

ה"דיגיטציה" של התהליך והעובדה שבגין עבירות מסוימות (מהירות מופרזת למשל) כבר לא יהיה אפשר להגיע לבית המשפט היא מהלך שפוגע בנהגים שכן יהיו מעוניינים להישפט. הדיגיטציה של התהליך מתבצעת כדי להסיר עומס מבית המשפט – אבל בפועל הנהגים שמגיעים לבית המשפט לא רוצים בכלל להישפט, הם מגיעים כדי לשוחח עם התובע המשטרתי, מה שלעתים מניב תוצאות לטובתם והם מצליחים לשכנע את התובע בחפותם, או לסירוגין לקבל עונש מופחת אם לדעת התובע המשטרתי הם צודקים. מעבר לכך, הדיגיטציה גם מקצרת את תהליך המשפט התעבורתי מול השופט ומעניקה להליך אופי של "פס יצור" שלא לדבר גם על הרתעתם של נהגים מלשכור את שירותי עורך דין. 

בפועל, למדינה יש הרבה מה להרוויח מתהליך כזה: נהגים שלא יגיעו לבית המשפט ישלמו הרבה יותר בקלות והרבה יותר כסף. לאור העובדה שכבישי ישראל הופכים יותר ויותר מנוטרים, סביר להניח שהדיגיטציה של תהליך האכיפה תהפוך את עבירות התעבורה של נהגי ישראל ואת חוסר יכולתם להתנהג-להרבה יותר רווחית עבור המדינה.