השבוע נחנך בשנגדו שבסין מפעל חדש שמשותף לפיז'ו ולמחזיקת המניות הזרה העיקרית בה, קבוצת דונגפנג הסינית. המפעל האולטרה-מודרני אמור להעניק לצרפתים ראש חץ אסטרטגי במזרח אסיה - אם כי יהיה בוודאי מי שיגיד, שמטרתו העיקרית היא לתת לסינים ראש חץ בחדירה לאירופה.
הייעוד המוצהר של המפעל הוא ייצור רכבי פנאי-כביש-שטח וזו קפיצת מדרגה לחברה, שלפני פחות מעשור עוד התייחסה לסגמנט הזה כאל מוצר "תעשייתי" וחורג בעולם הרכב האמיתי. כיום רכבי פנאי מהווים חלק נכבד מהמכירות של פיז'ו בעולם (ובישראל), ואין זה מפתיע שאת ה-2008 המחודשת - שהיא מכונית סופר-מיני מוגבהת - מכנה פיז'ו רשמית בשם "היי-טק SUV", לא פחות.
אולי כדי להצדיק את הקופרייטינג היצירתי, העניקה מחלקת העיצוב למכונית מראה יותר קשוח. קשתות הגלגלים זכו לעיטורי פלסטיק מודגשים וקרביים למראה, הגריל - לחריצים אנכיים כסופים נוסח עדות הג'יפים האמריקנים, ומלפנים ומאחור יש כעת "פלטות חיכוך" נוצצות. מאחור עוטר הזנב בפנסים חדשים ונאים וביחד עם חישוקים גדולים ומסילות עיגון על הגג, העיצוב עושה צעד לא מבוטל לכיוון פלח הג'יפונים האופנתי.
בתא הנוסעים השינויים הם קוסמטיים, בעיקר טקסטורות מודרניות משודרגות בדיפונים. בידוד הרעשים שופר, המושב האחורי מתפצל ומאפשר ניצול יעיל של נפח ההטענה הפנימי והמרווח הפנימי סביר, אם כי הגישה למושבים האחוריים היא מבעד לדלת שרוחבה עלולה להציב אתגר בשביל נוסעים גדולי גוף.
ה-2008 המחודשת מצוידת עדיין במערכת הפיקוד המוכרת של משפחת ה-208, עם הגה קטנטן, מחוונים אנלוגיים קומפקטיים, שממוקמים מעל קו ההגה, ומסך מגע רחב שמרכז את פונקציות המשנה. המכלול נראה מתוחכם ועדכני, אם כי נהגים מסורתיים, כמונו, עדיין עשויים לייחל לכמה מתגים פיזיים שיקלו על הנבירה בתפריטים לצורך ביצוע פעולות אלמנטריות כמו שינוי טמפרטורה. גם ההגה הזעיר אינו מתאים לכל קבוצות הגיל.
אולי כדי לחזק את מוטו ה"SUV", ממוקם ליד מוט ההילוכים מתג רוטורי לשליטה במצבים שונים של בקרת המשיכה: בוץ, שלג וכו', ממש כמו בלנדרובר ושות'. בפועל קשה לנו לראות מישהו לוקח רכב עירוני קטן ומהודר, עם מרווח גחון של 16 סנטימטרים, לאתגרים שחורגים מטיפוס על מדרכות.
בהתאם למסורת הצרפתית, זו מכונית נעימה מאוד לנהיגה נמרצת. משקל עצמי נמוך, שנע בסביבות 1.1 טון בלבד, מעניק לה תחושה קלילה וצייתנית על כבישים מתפתלים, ושילוב של חלונות רחבים, היגוי מהיר ויכולת לדלג על מדרכות הופך אותה לציוד הישרדות אידיאלי לשטח עירוני צפוף. נוחות הנסיעה טובה, אם כי הבולמים נכנעים לעיתים לרמפות הרעדה, והרכב מרגיש יציב ונינוח גם ב-130 קמ"ש פלוס על כבישים בין עירוניים.
השילוב בין מנוע ה-1.2 טורבו (110 כ"ס) לתיבה אוטומטית חדשה (תוצרת יפן) בת 6 מהירויות מקפיץ את הרכב כיתה. הטרטור של שלושת הצילינדרים עדיין "ייחודי", במיוחד בסל"ד גבוה, אבל תגובת הדוושה מיידית, עקיפות מתבצעות בזריזות ואין בעיה לשמור על מומנטום בריא בעליות תלולות. ממוצע מוצהר של 20 קילומטרים לליטר נשמע לנו אופטימי מדי. בחיים האמיתיים (מזגן, פקקים, עליות) אפשר להשיג 14 קילומטרים לליטר ללא מאמץ מודע.
טווח מחירים של 115 עד 125 אלף שקלים מציב את המכונית בתחרות צפופה מאוד מול ארמאדה של דגמים, שחלקים חזקים יותר ומהירים ולא פחות מאובזרים. אבל גם בחברה המכובדת הזו אין ל-2008 שום רגשי נחיתות.