בעיתוי שאין מתאים ממנו, יממה לאחר ההכרזה על עסקת אינטל-מובילאיי, קיימו הבוקר (ג') משרדי עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן ומשרד עורכי הדין הבינלאומי Dla Piper כנס בנושא אוטו-טק. בכנס השתתפו משקיעים ויזמים ועלו בו שאלות על מקומה של ישראל היום בתעשייה ועל המקום שבו היא רוצה להיות.
אריאל סלע, מנכ"ל מכון Capsula Smart Mobility, שהוקם בשותפות עם מנהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה ואוניברסיטת תל-אביב, העריך שעד 2030 עלולות להיסגר 80%-90% מיצרניות הרכב. הוא גם טען חצי בהלצה כי עסקת אינטל-מובילאיי היא בעצם עסקה שבה "מובילאי רכשה את אינטל".
"יש איום קיומי על יצרניות הרכב", הסביר סלע. "כל האנשים בחברות האלה הם חכמים ומוכשרים ועושים מכוניות נהדרות, אבל בואו נחשוב על 1908, כשפורד עשה את השינוי המשמעותי הראשון בתעשייה. כל מה שתעשיית הרכב יודעת לעשות מאז זה רכבים שמבוססים על נהג ומנועי בעירה פנימית. מוצר בנצילות נמוכה שנמכר כמושא לתאוות של אנשים, כמו שממחישות הפרסומות - חופש, סקס אפיל, יוקרה.
"היום שלושת הצירים של חברות הרכב הם מכוניות אוטונומיות, חשמליות ושירות. הדברים האלה מתחברים יחד לציים אוטונומיים. סוג של מוניות אוטונומיות. המכוניות האלה, מה המודל שלהן? הן חייבות להיות חשמליות כדי להחזיר כסף, כי יש בהן פי עשרה פחות רכיבים. זה שירות שמוכרים, שאינו ממוקד בחוויית הנהג אלא בחוויית הנוסעים. לגמרי הפוך משלושת העיקרים של תעשיית הרכב. התעשייה צריכה להשתנות.
"אנחנו רואים מה GM עושה, שני מהלכים גדולים שעליהם הכריזה בתוך שבוע אחד לפני שנה בערך: בשבוע אחד היא השקיעה 500 מיליון דולר בליפט ורכשה ב-1.2 מיליארד דולר סטארט-אפ צעיר של נהיגה אוטונומית. בנוסף, בשנה הבאה GM תייצר אלפי רכבי BOLT חשמליים לציי רכב של ליפט. זה שינוי דרמטי. גם לפורד יש חברת מוביליטי וסטארט-אפ קטן בתחום הבינה המלאכותית, והם הולכים להשקיע בו מיליארד דולר. אז ברור שהחברות האלה עושות דברים, אבל זה סופר-אתגר. אם צריכת הרכבים המשפחתיים תצנח, וחברות הרכב יצטרכו לא לייצר חצי מהרכבים שהן מייצרות היום, הן עלולות לא לעמוד בזה".
בהתייחסות לעסקת מובילאיי-אינטל אמר סלע: "שאלתי את עצמי אתמול מדוע מובילאיי קנתה את אינטל. זה לדעתי מה שקרה. ואני חושב שהסיבה היא שאנחנו נכנסים לשלב חדש במשחק של התגוששות על נכסים אינטלקטואליים של חברות. הניצן הראשון שאנחנו רואים הוא תביעה של גוגל נגד אובר על גניבת דאטה. למוביליאיי יש אמנם אוצר קטן של פטנטים, אבל לאינטל יש גורד שחקים עם עשרים קומות מתחת לקרקע, המון נכסים אינטלקטואליים, ואני חושב שאם אנחנו באמת הולכים לתחילת התגוששות בין חברות גדולות, אינטל מביאה פה נכס מאוד גדול למובילאיי".
כל מכונית היא נשק בידי האקרים
עופר שרייבר, שותף בקרן YL Ventures, אמר כי יש פוטנציאל גדול להשתלבות יזמים ישראלים בעולם הרכב החכם, בעיקר בתחום הסייבר החזק בישראל, עם הסתייגות: "כשאתה מגיע מתעשייה עם דנ"א מסוים ופיתחת מוצר שעובד בה, ואתה חושב שאפשר לעשות קופי-פייסט לעולם הרכב, זה לא תמיד עובד, וצריך לעשות הרבה התאמות. צריך כאן ליווי ועזרה של אנשים שמגיעים מעולם הרכב, שיסייעו להגיע לנקודה המדויקת שמתאימה לעולם הזה".
ג'סי סולטניק, מנהל השיווק ב-Argus Cyber Security, העוסקת באבטחת סייבר לתעשיית הרכב, הסביר שהחברה פועלת כדי להקטין פריצות ממוחשבות של מכוניות מחוברות ומכוניות אוטונומיות. "די מוקדם הבנו שאנו אולי מבינים בסייבר, אבל פחות על הסיכונים שקיימים בעולם הרכב המחובר, ולכן הבאנו מומחים מהעולם שעוסקים בנושא, למשל ממרצדס. כשחושבים על אבטחת סייבר לרכבים, אנו מאמינים שעלינו לספק פתרונות מניעה לא רק לכלי הרכב, אלא לכל האקוסיסטם הזה, שכולל מערכות פיקוח ותמרור. בין היתר, באמצעות הפעלת מערכי הגנה שמסוגלים למנוע את המתקפות ולהפעיל את המערכות ללא הפרעה. כל מכונית שיש בה אפילו בלוטות' היא לי נשק בידי האקרים ואנו מפתחים פתרונות הגנה גם במישורים האלה".
ישראל רון, נשיא ומייסד Spotam, דיבר על תחומים נוספים על סייבר שישראל חזקה בהם ורלוונטיים לתעשיית האוטו-טק, כמו טכנולוגיות רכב אוטונומי, מוביליטי (פתרון בעיית הפקקים והחניות). "מעבר לזה, הייחודיות של התעשייה הישראלית מכתיבה עוד שלושה נושאים שנובעים מעוצמות של התעשייה שלנו שצריך לעודד. למשל, שירותים לרכב לאחר הרכישה. לישראל נוכחות אדירה עם חברות כמו פוינטר איתורן ולא מעט אחרות. זאת תעשייה שהייתה בסטגנציה ב-6-7 השנים האחרונות ועכשיו עם כל ההתפתחויות בעולם הרכב נוצרות הזדמנויות בתחום הזה.
כיוון נוסף לפי רון הוא הטלקום, שהתעשייה הישראלית הייתה תמיד חזקה בו. "לתקשורת עם כלי רכב יש דרישות ייחודיות - בבילינג, שיטות תקשורת, עיבודי ענן. אנחנו 'בריונים' לא קטנים שם וצריך לעודד את זה", הוא אמר. והתחום השלישי הוא Co-Piloting, "טייס משנה", הנדרש במגזר המכוניות האוטונומיות. "הטכנולוגיות שנראה שהן מתפתחות מאוד בשנתיים הקרובות יהיו מבוססות בינה מלאכותית כבדה מאוד, תחום שבו הנכס האינטלקטואלי של ישראל ענק. יש כאן כסף ומשאבים בשביל זה, בין השאר בסיוע המדען הראשי".
דיוויד גולדשמידט, מנהל קרן סמסונג-קטליסט, השייכת למרכז האסטרטגיה והחדשנות של סמסונג בישראל, אמר שהאתגרים בתחום הרכב האוטונומי הם לזהות "איפה אנחנו נמצאים היום, לאן אנחנו הולכים ומהם האתגרים שלפנינו. בסופו של דבר אלה האתגרים שיש לרכב האוטונומי מבחינה טכנית, הוא צריך לדעת היכן הוא נמצא, לאן עליו לנסוע ואילו מכשולים צפויים לעמוד בפניו".
גולדשמידט, הבוחן מתוקף תפקידו השקעות בטכנולוגיות עמוקות בעולם הרכב, אינטרנט של הדברים ומציאות מדומה ורבודה, התייחס להזדמנויות שסמסונג רואה בישראל: "ברכב של פעם, הסוסיתא, לא הייתה כמעט אלקטרוניקה, וברכב של היום ושל העתיד יש הרבה אלקטרוניקה - לתפיסתנו זה שוק האלקטרוניקה הצרכני מהגדולים שיש.
"למשל, כיום יש 60 סנסורים במכונית ממוצעת, ונראה עלייה ל-100 ול-200 סנסורים, כך שיש שם הזדמנות עצומה גם מבחינת טכנולוגיות סנסורים, גם מבחינת שינוע המידע מהסנסורים ברכב, עיבוד המידע ואחסון המידע. יש גם הזדמנות במוניטיזציה של המידע העצום שמצטבר ברכבים, למשל קבלת נתונים מראש על תקלה צפויה ברכב, כך שנוכל להיכנס למוסך במקום להיתקע ולהזדקק לגרירה".
לשמור גם על הפרטיות
עו"ד אריאל יוספי, מנהל-שותף של מחלקת הטכנולוגיה והרגולציה בהרצוג פוקס, דיבר על הרגולציה הנוגעת לבטיחות ולפרטיות של הנוסעים: "לדוגמה, שימוש בנתונים על הנסיעה ועל הנוסעים באופן שמשנה את השימוש ברכב למטרות שיווקיות, כגון ניווט בדרך מסוימת כדי לעבור דרך רשת מזון כזו או אחרת, או התאמת מחירים של שירותים לפי מידת הדחיפות, העומס בתנועה או נתונים אחרים שמלמדים על הפרופיל הספציפי של הנוסע. בכל המקרים האלה חשוב להבין מתי ניתן להשתמש במידע הזה, איך ניתן להשתמש בו, ומה כללי הגילוי והבחירה שיש לתת למשתמש".
ריי לאהוד, שר התחבורה האמריקאי לשעבר: "אין לי ספק שאלה יהיו נישואים נהדרים, בין אינטל למובילאיי"
"אינטל רכשה את מובילאיי כי היא יכולה, יש לה הכסף. אינטל היא חברה מעולה, והחיבור שלה עם עוד חברה מעולה מייצר ערך רב. אין לי ספק שאלה יהיו נישואים נהדרים ויתנו יתרונות רבים, כולל הזדמנויות תעסוקה. אני חושב שהכוכבים לחלוטין מתיישרים לישראל ולארה"ב", כך אמר היום ריי לאהוד, מי שכיהן כשר התחבורה בממשל ברק אובמה הראשון, ועוד לפני כן היה חבר קונגרס מטעם אילינוי, בשנים 1995-2009. היום לאהוד הוא יועץ לפירמת עורכי הדין Dla Piper, שארגנה את כנס התחבורה שנערך היום יחד עם משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן.
בכנס דיבר לאהוד על עתיד עולם התחבורה והדגיש כי הצלחה בתחום הזה תהיה אם בעוד 10 או 20 שנה מספר המכוניות למשפחה בארה"ב יעמוד על אחת בממוצע, בזכות העובדה שיהיו חלופות טובות אחרות. "יש הרבה כסף שיושקע בדור הבא של התחבורה, מכל הסוגים. בארה"ב חלק גדול מאוד מהדור הבא של התחבורה יתבסס על רכבות. זה מה שאנשים רוצים, וכשר תחבורה נסעתי ל-18 מדינות כדי ללמוד על התחום. השקענו בזה המון", אמר.
"יש הרבה אנשים באמריקה, בעיקר צעירים אחרי קולג' שעוברים לשיקגו, וושינגטון, ניו יורק וערים גדולות אחרות, ואחד הדברים שהם לא רוצים זה אוטו. הם משתמשים בתחבורת המונים. יש בזה המון טכנולוגיה, ואנחנו השקענו מיליארדים ברכבות תחתיות ובערים שרוצות אלטרנטיבות למכוניות. הסברנו את זה לאנשים בצורה פשוטה: כשהילד שלך יחזור מהקולג' לעיר, זה יהיה בגלל משרות בשכר טוב, מגורים בני השגה ותחבורה נוחה. זה חייב להיות חלק מהחשיבה".
בהמשך הרחיב לאהוד על השינויים שתחולל הטכנולוגיה, שאחד מהם הוא תקשורת בין מכוניות (V to V). "כשהייתי שר התחבורה, מימנתי מחקר במישיגן, שבו נתנו לאנשים מכוניות שונות, משפחה אחת קיבלה פורד והשנייה שברולט, אבל הדבר המשותף הוא שבכל האזור המכוניות האלה דיברו זו עם זו. המטרה הייתה שהמכוניות יתריעו בפני הנהגים על מידע רלוונטי שיכול למנוע תאונות, וזה הצליח. מה עשו חברות הרכב בעקבות הניסוי? הן החלו להתקין את הטכנולוגיה במכוניות שלהן.
"תחום אחר שאני חושב שקריטי הוא המכוניות האוטונומיות. פיתחתי מערכת יחסים עם אובר, שביקשו ממני לעשות בשבילם עבודה, ובשנה שעברה נסעתי לפיטסבורג, שם אובר ניסתה את המכונית האוטונומית. פגשתי שם בחור בן פחות 30, אבל כנראה מהחכמים ביותר שפגשתי בחיי. שאלתי אותו מתי המכונית האוטונומית הזאת תעלה לכביש והוא ענה לי שבעוד חמש שנים. זה אומר שכולנו נהיה חלק מזה. מכוניות אוטונומיות הופכות להיות עניין חשוב. גוגל משקיעה בזה המון כסף וגם אפל ואובר, כי הן יודעות שזה העתיד, שזה מה שאנשים רוצים. עוד נראה אם זה נכון".
